רס"ל תמיר גלזר ז"ל

קורות חיים

בן שרונה ועמוס, נולד בתל אביב, ביום כ"ב בתמוז תשל"ב, 3.7.1972.

עם עלייתו לכתה א' בשנת 1978, עברה משפחתו להתגורר בחולון. תמיר למד תחילה בבית הספר היסודי "שער האריות", וכעבור שנה עבר לבית ספר הקרוב לביתו "זלמן ארן".

בשנות ילדותו הרבה תמיר ומשפחתו לטייל בארץ כשתחביבו העיקרי היה השתתפות בצעדות. תמיר השתתף כמעט בכל הצעדות שהתקיימו בארץ באותה עת. היה לו נוהג ללכת קדימה ולהקדים את משפחתו שצעדה לאיטה. בדרך כלל בקו הגמר היה מחכה לכולנו עם מדליה על צווארו.

עם בגרותו עבר תמיר ללמוד בבית-הספר התיכון קרית שרת, שם סיים במגמה עיונית. תמיר היה תלמיד טוב ילד ביישן ושקט. הוא גילה עניין רב באנציקלופדיות ועיתונים.

אחרי התיכון החליט תמיר להמשיך לימודיו בכתה י"ג בבית-ספר הטכני של חיל האויר, במסלול טכנאים במגמת מכונאות תעופה.

בסוף פברואר 1992 התגייס תמיר לצה"ל והוצב בחיל האויר, בבסיס תל-נוף, בתפקיד מכונאי מסוקים.

תמיר התגלה כבחור בעל רמה אישית גבוהה, רציני ומסור לתפקידו. לקראת סוף תקופת שרות החובה סיים קורס מכונאים מוטסים במסוקי סער, שבמסגרתו עבר קורס צניחה.

בפברואר 1995 החל בשירות הקבע, עם הזמן מונה תמיר לראש צוות מסוק. תמיר מילא את תפקידו בצורה טובה מאוד, ומפקדיו היו מלאי הערצה ליכולתו המקצועית, למסירותו, לרצינות ולאחריות הרבה שהפגין.

תמיר התעתד לסיים את שירות הקבע בסוף פברואר 1997, וכבר תכנן את חייו האזרחיים. הוא ביקש ללמוד הנדסת בניין אולם משהתברר לו שיוכל ללמוד זאת רק בטכניון בחיפה, שינה את תוכניותיו ונרשם ללימודי מחשב במכון הטכנולוגי בחולון כדי שיוכל להשאר בקרבת בני משפחתו וחברתו רוית, אליהם היה קשור מאוד.

בערב יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, עת התנגשו שני מסוקי יסעור מעל לישוב שאר ישוב ו-73 לוחמים שעשו את דרכם לפעילות מבצעית בלבנון נהרגו וביניהם היה רס"ל תמיר גלזר והוא בן 24.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון.

הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, כתב למשפחה: "תמיר שירת כמכונאי מוטס בטייסת היסעורים הראשונה בחיל האויר". ותואר ע"י מפקדיו: "מקצועי ומסור, שמילא את תפקידו בחריצות ובדרכו השקטה, האופיינית לו. תמיר בלט בחיוכו והפגין נכונות לסייע לסובבים אותו בכל עת".

מפקד היחידה מוסיף וכותב: "תמיר שירת בטייסת כ-5 שנים, במהלכן הוסמך כמכונאי מוטס והפגין חשיבה מקצועית. ביצע כל עבודה, קטנה כגדולה, על הצד הטוב ביותר. עם הגיעו אלינו, בלט תמיר במיוחד בשלוותו ובשקט הנפשי שאפיין אותו. היה אהוב ומקובל על חבריו. תמיר שם את טובת הסובבים אותו לפני טובתו הוא".

תמיר השאיר אחריו הורים, אחות ויקי ושני אחים צעירים- דביר ואורי.