רס"ר אפרים ניב ז"ל

קורות חיים

בן אליעזר ז"ל ונחמה. נולד ביום ג' בניסן תרפ"ג (20.3.1923) בירושלים. הוא למד בבית-ספר יסודי שבמקום והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקצועי 'מכס פיין' שברמת-גן.

תכונותיו הבולטות היו: שקט נפשי, חדות-יצירה ונכונות מיידית לעזור לזולת. אלה היו שם-דבר במשפחה ובמסגרות שהיה מעורה בהן. לעשות 'חושבים', לנתח בעיה או רעיון לעומק ולהביאו לכלל ביצוע - כל זה נעשה, בררך כלל, בעזרת בני המשפחה, בצותא. לעולם לא היה אפרים כופה את דעתו או רצונו על אחרים אלא נותן היה לאחרים להגיע למסקנות נאותות על-ידי גירוי מחשבתי בזולת.

מיומנותו בעבודת-כפיים השאירה את חותמה בכל פינה, בתוך הבית ומחוצה לו. ציור, פיסול, מעשה-נגרות - כל-אלה יחד מונחים, בציון: "זה אפרים עשה... ואת זה אפרים בנה... ואת ארונות המטבח בנה והרכיב". ובכל אלה שיתף, אם בדעה אם בביצוע, את בני-המשפחה.

אפרים גויס לצה"ל בשנת 1948. הוא שירת בחטיבת אלכסנדרוני ובחטיבת גולני. בשנת 1950 צורף לחיל-המודיעין. בשנת 1970 כשהוצע לו לעבור לשרת בהג"א, התנדב להמשיך ולשרת ביחידתו, במסגרת של שירות-מילואים. הוא המשיך לעבוד כאזרח עובר-צה"ל ומדי-שנה נקרא לשירות-מילואים פעיל.

המשפחה היתה הגרעין - הגרעין היה אפרים. היה מען - אפרים ! כל בני המשפחה הרחבה ידעו: יש בעיה, צריך פתרון, צריך עזרה, או סתם מעדיפים שאפרים יעשה - היו אומרים: "אפרים, יש לי בעיה". היה מקשיב, מהנהן, מעלה הצעה ולבסוף אומר: "עזוב, אני אקפוץ אליך לראות את העניין..." הוא בא. ראה. ועשה.

ביום כ"ח בתמוז תשל"ז (14.7.1977) נפל אפרים בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבחולון. השאיר אחריו אישה, בת ושני בנים, ואם.