תפריט נגישות

סמל מאיר (מיורי) קדוש ז"ל

מאיר קדוש
בן 23 בנפלו
בן שולמית ושמואל
נולד בתל אביב
בכ"ד באב תש"י, 7/8/1950
שרת בחיל המודיעין
יחידה: פיקוד דרום
התגייס ב-אוגוסט 1968
נפל בקרב
בי"ב בתשרי תשל"ד, 8/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: קנטרה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
חלקה: 8, שורה: 4, קבר: 18.
הותיר: הורים, אחיות וארוסה

קורות חיים

מאיר, בנם בכורם של שולמית ושמואל, נולד ביום כ"ד באב תש"י (7.8.1950) בתל-אביב ובה גדל. הוא למד בבית-הספר היסודי "בר-גיורא" והמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "שבח", במגמה של נגרות. אחרי- כן עבר לבית-הספר המקצועי באבו-כביר ולמד בשעות הערב, ואילו ביום עבד במקצוע הנגרות. מאיר היה חובב ספורט נלהב, אבל לא היה ספורטאי פעיל. חלק ניכר מזמנו הקדיש למעקב אחר חדשות הספורט והיה בקי בכל תחומי הספורט. במיוחד אהב כדורסל והקפיד ללוות את הקבוצות שאהד בכל משחקיהן. הוא הרבה לקרוא ספרי מתח, ובערבים בילה את זמנו בצפייה בסרטים ובהצגות.

בימי חופשה הרבה לערוך טיולים בכל רחבי הארץ. מאז ומתמיד היה בן מסור להוריו וחבר טוב לאחיותיו. הוא ידע לכבד את הוריו, להעריך את מעשיהם ולהקשיב לדבריהם. לעתים קרובות נוהג היה להביא לאמו זר פרחים, כדי לשמח את לבה. לאביו לא הרשה מאיר להתאמץ בעבודה קשה, בטענו שהגיע לגיל בו עליו רק לנהל את העסק. כאח אוהב השגיח תמיד על חמש אחיותיו הצעירות ממנו. הוא ידע להשתובב ולצחוק עמהן, אך גם להעיר ולגעור בשעת הצורך. מאיר היה נער חברותי מאוד ומוכן תמיד לעזור לזולת. חברים שנקלעו למצוקה נהגו לפנות אליו כדי להשיח בפניו את מרי לבם ומאיר הקשיב להם וידע לעוץ עצה ולעזור. גם כאשר נתגלעו סכסוכים בקרב חבריו, באו אליו כדי שיעשה ליישור ההדורים.

מאיר גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1968 והוצב לחיל ההספקה. לאחר הטירונות נשלח לקורס נהיגה ומשסיים שם שירת כנהגו של קצין העיר תל-אביב. הוא היה חייל ממושמע והשתדל למלא את תפקידו כמיטב יכולתו. בעת שירותו בצבא קנה לו חברים רבים, ושמר על קשרי ידידות עמם עד יומו האחרון.

בשנת 1971 השתחרר מאיר מהשירות הסדיר והצטרף לאביו כדי לסייע לו בעבודתו. עד מהרה הפך להיות יד-ימינו של האב. הוא רקם תוכניות רבות לעתיד ורצה להמשיך בלימודיו כדי לקבל תעודת בגרות. הוא אף עמד להקים בית בישראל עם חברתו פנינה, אך מלחמת יום-הכיפורים שמה כל אלה לאל.

בספטמבר 1973 נקרא לשידות מילואים פעיל ונשלח לפיקוד הדרום. כשפרצה המלחמה היה במעוז "מילנו ב"' על גדות התעלה. מאיר, שלא היה חייל קרבי מעודו, מצא עצמו תחת הפגזה כבדה בפעם הראשונה בחייו. חבריו ליחידה מספרים כי לחם באומץ לב ובחירוף נפש יחד עם שאר החיילים שבמעוז. במשך שלושה ימים נסוגו הוא וחבריו בניסיון להיחלץ מהכיתור של חיילי האויב ולהצטרף אל כוחותינו. בפעם האחרונה נראה מאיר בבית נטוש בעיר קנטרה.

הוא נהרג ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחיות וארוסה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

בניית אתרים: