תפריט נגישות

רב"ט רחמים פואד דניאל ז"ל

רחמים דניאל
בן 32 בנפלו
בן שושנה ומשה
נולד בעירק - בגדד
בתש"א, 1941
שרת בחיל רגלים, חיל רפואה
התגייס ב-אוגוסט 1959
נפל בעת מילוי תפקידו
בג' בחשוון תשל"ד, 29/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אישה, שני בנים ושתי בנות, אם שלושה אחים ושתי אחיות

קורות חיים

רחמים, בן שושנה ומשה ז"ל, נולד בשנת תש"א (1941), בעיר בגדד שבעירק. בשנת 1951, בהיותו כבן עשר, עלה רחמים יחד עם משפחתו ארצה. המשפחה בחרה להתיישב ברחובות ושם השלים רחמים את לימודיו בבית הספר היסודי והמשיך ולמד בבית-ספר מקצועי. רחמים היה בן למשפחה שלה עוד שלושה בנים ושתי בנות, הוריו עבדו קשה כדי לפרנס את המשפחה הגדולה והשתדלו להעניק לכל בניהם חינוך והשכלה; למרות מאמציהם הכנים, נאלץ רחמים להפסיק את לימודיו ולהסתפק בקורס מקצועי של משרד העבודה. הוא למד את מלאכת המסגרות והשתלם בלימודים העיוניים, למרות שגם בלימודי המקצוע עשה חיל רב. הוא ניחן בידיים זריזות ולמרות שרוב זמנו הפנוי נאלץ להקדיש לעזרה לבני המשפחה, לא שינה רחמים מאורח החיים של בני גילו. במשך שנתיים, בין השנים 1956-1968 השתתף באופן סדיר בפעולות מועדון הגדנ"ע בכפר עקרון. הוא אהב את הפעילות במועדון והתאקלם יפה באווירה ובאורח החיים הצבאי, ואמנם, כשהגיע לידיו צו הקריאה לשירות חובה בצה"ל, קיבל אותו בשמחה ובהתלהבות.

רחמים גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1959 והוצב לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים מתקדמים של החיל ולבסוף הוצב לאחת מיחידות-השדה של החיל. הוא מילא את חובתו באמונה ומפקדיו היו מרוצים ממנו ומהתנהגותו כחייל וכאדם.

לאחר שהשתחרר החל לעבוד במקצועו כמסגר-רתך. בשנת 1964 נשא לאישה את רחל חברתו ועבר להתגורר באילת. הוא החליט לעבוד קשה ולהשקיע כל מאמץ אפשרי בביסוס עתידה הכלכלי של משפחתו, שהלכה וגדלה במהירות. הוא עבד במכרות-הנחושת בתמנע, ומצבה הכלכלי של משפחתו השתפר משנה לשנה. בשנים אלה נולדו לבני הזוג שתי בנות ובן. בשנת 1969 עברה המשפחה לבת-ים ורחמים הפך קבלן לעבודות מתכת. ההצלחה האירה לו פנים : תחילה זכה בביצוע הרכבת המנופים בנמל אשדוד, ומיד לאחר סיום עבודה זו החל עובד בבניית תחנת-כוח חדשה באשדוד - אשכול ג'. בעבודה זו הוכה רחמים מכה קשה, שממנה לא הצליח להתאושש. הוא נפגע בתאונת-עבודה, כאשר כבל שניתק מאחד המנופים היכה בו. במשך חודשיים היה רחמים מאושפז בבית-חולים וגם לאחר ששוחרר לא חזר לאיתנו.

במלחמת יום הכיפורים יצא רחמים יחד עם יחידתו והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה בסיני.

ביום ג' בחשוון תשל"ד (29.10.1973), זמן קצר לאחר כניסת הפסקת-האש לתוקף, נהרג בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אישה, שני בנים ושתי בנות, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

בניית אתרים: