תפריט נגישות

טוראי יוסף פטיה ז"ל

יוסף פטיה
בן 19 בנפלו
בן גרציה ושלום
נולד בתל אביב
בא' באב תש"ט, 26/7/1949
התגורר בחולון
שרת בפיקוד העורף
התגייס ב-1969
נפל בעת מילוי תפקידו
בי' בסיון תשכ"ט, 27/5/1969
מקום נפילה: דיר סואר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים וארבע אחיות

קורות חיים

בן שלום וגרציה. נולד ביום א' באב תש"ט (26.7.1949) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק בחולון. היה חבר בקבוצת הכדורגל של "הפועל" חולון. משאת נפשו הייתה לשרת בצה"ל כחייל קרבי, כי השירות הצבאי בצה"ל נראה בעיניו ביטוי לגבורה הישראלית, שעליה למד מפי מוריו בבית-הספר.

אבל בבוא מועד-גיוסו לא אופשר לו להתגייס בגלל פגם בשמיעה, שהוא לא ידע כלל עליו. באותם ימים, לאחר מלחמת ששת-הימים, חלה תקופה של התארגנות בטחונית בסיני, והורגש מחסור רב בכוח אדם מאומן בעבודות-עפר. אך לא כל בעל מקצוע בעבודות אלה היה מוכן לרדת לסיני ולסכן את נפשו. לגבי יוסף הייתה זו שעה גדולה, כי היה טרקטוריסט מעולה והוא התנדב בהתלהבות לרדת לסיני. הטרקטור הענק שנהג, חפר והעלה עפר בביצורים הקדמיים והמסוכנים ביותר. חבריו הופתעו, למראה עוז-נפשו וגבורתו, דומה היה שהוא בז למוות וליריות הצלפים המצרים. הוא רצה להספיק להקים עוד ביצור ועוד ביצור.

יוסף מצא את מקומו בקרב חבריו האזרחים, שהיו שם ובין חבריו החיילים. כולם יחד היו משפחה אחת, משפחת לוחמים למען העם והארץ. יוסף היה מאושר והשקיע את כל נשמתו בעבודה, ללא התחשבות בשעות. ביום י' בסיון תשכ"ט (27.5.1969), חמישה ימים לאחר שנפצע מכדור של צלף מצרי בעת מילוי תפקידו באזור דיר-סואר, מת מפצעיו. והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

בניית אתרים: