תפריט נגישות

סרן אורי מנור ז"ל

אורי מנור
בן 28 בנפלו
בן מיכאלה ויוסף
נולד בתל אביב
בט' באייר תש"ז, 29/4/1947
התגורר בכפר ורבורג
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 131
התגייס ב-ספטמבר 1965
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ב בכסלו תשל"ו, 25/11/1975
מקום נפילה: ג'בל הילל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: חולון
הותיר: אשה - דפנה, שני בנים - עמית וערן, הורים ואח

קורות חיים

בן יוסף ומיכאלה. נולד ביום ט' באייר תש"ז (29.4.1947) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי ע"ש ב.כצנלסון שבחולון, המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ע"ש ח.קוגל שבמקום.

אורי היה תלמיד חרוץ וממושמע. הצטיין במקצועות הריאליים, ובמיוחד במתמטיקה. לדברי מנהל בית הספר היסודי, היה אורי בין התלמידים הפעילים ביותר, התנדב להיות ספרן בבית הספר, ארגן מסיבות. עזר לחבריו ולמוריו והיה אהוב על כולם. הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" וברבות הימים הדריך בקן התנועה שבחולון.

בהיותו בכיתה ז' בחופשת עבודה, בקיבוץ ניר אליהו, התגבש גרעין "השומר הצעיר" שהיה חבר בו, גרעין שחבריו התגייסו כעבור זמן לצה"ל. אורי היה חובב ספורט והתאמן במסגרת פעילויות הנוער של "הפועל" כן השתתף בקורסים של גדנ"ע אויר, כי אותו זמן חלם על טיס, על שמים ועל מרחבים.

אורי הבלונדיני היה חביב הבנות, ידיד נפש לחבריו, ורע לאחיו הצעיר ממנו- אבנר.

במכתב להורים כתב אחד מחבריו: "אורי נהג לקחת דברים בקלות, אולי משום שהרבה דברים לא באו לו במאמץ גדול, אם כי, דברים שרצה בהם במיוחד ידע לשקוד עליהם".

אורי היה בן מסור ונאמן להוריו ובדרך כלל, כפי שהוא כותב ביומנו, היו היחסים בינו לבין הוריו "יותר טוב ממצוינים".

אורי גויס לצה"ל בספטמבר 1965 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס קשר ובקורס צניחה, הצטרף לגרעין הנח"ל שעלה על הקרקע באידמית, קיבוץ סמוך לגבול הצפוני. במלחמת ששת הימים נלחם אורי בגזרה הדרומית כצנחן. בסוף שנת 1968 החליט לנטוש את הגרעין, ועל פי בקשתו הועבר לבית הספר לטיס והועלה לדרגת סגן, ואחרי כן לדרגת סרן. בשנת 1975 סיים קורס הסמכה לקברניט טייסת.

אורי זכר תמיד את הוריו, את אחיו ואת רעיתו, השתדל שלא להדאיגם, ניצל כל הזדמנות לבקר בבית, הרבה לכתוב מכתבים מפורטים ולטלפן לעתים מזומנות. מעולם לא התלונן על קשיים בשירותו הצבאי והשתדל לעודד את משפחתו, גם כשהיה נתון בקשיים, באימונים ובקורסים.

כשהתגייס אחיו לצה"ל, הרבה לכתוב לו מכתבי עידוד ולהדריכו בכל הנוגע לשירותו הצבאי.

ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975) נפל אורי בעת מילוי תפקידו.

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחולון.

השאיר אחריו אישה - דפנה, שני בנים - עמית וערן, הורים ואח.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב ממלא מקום מפקד היחידה: "אורי אהב את המטוס, וכמונו ראה בתפקידו שליחות. רצונו היה נחוש ואמונתו גדולה." הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו.

בניית אתרים: