קורות חיים
בן יצחק וחדוה. נולד ביום י"ט באלול תרפ"ט (24.9.1929) בארץ. הוריו חברים בקיבוץ תל-יוסף. הימים - ימי מאורעות תרפ"ט. עם נשק ביד ליוה האב את האם בנסיעתה מן הקיבוץ אל בית-החולים ללדת. נתן גדל במשק, גמר את בית-הספר המשותף והיה לנוקד ורפתן. היה מעורה כולו במשק ועקב באהבה ובחרדה אחר כל הארועים שהתרחשו בו ובסביבתו. דאגות המשק מזה וגורל העם והארץ מזה לא נתנו דמי לנפשו. היה בין העצורים ברפיח אחרי ה"שבת השחורה"
כשפרצה מלחמת העצמאות לא יכול וגם לא רצה, ללכת בימים כבדי-גורל אלה אחר הצאן והצטרף ללוחמי הפלמ"ח. נתן הגיע למחנה צריפין, בסיס הגדוד הראשון של חטיבת יפתח ב-9 ביולי 1948, יום אחד לפני סיום ההפוגה הראשונה.
למחרת, עם חידוש הקרבות, ב-10 ביולי, נשלח לפעולה, להשתתף במבצע "דני". היה בין כובשי הכפרים הערביים באיזור רמלה, בדרום מזרח: עינבא, גימזו ודניאל ובאיזור הצפוני-מזרחי של לוד: חדיתא. ב-15 לחודש יצא לפעולת כיבוש הכפר ברפיליה באיזור המזרחי של שתי הערים. לאחר כיבושו ישב עם פלוגתו במקום והתחפרו בו.
ב-17 ביולי הוטלה על הגדוד משימת השתלטות על צומת הדרכים החשובה בבית-סירא המחברת את הכבישים רמאללה-לטרון ובית נבאללה-לטרון. נתן היה בפלוגה הדתית, חניכי "מקוה ישראל" . בליל ה-17 בחודש יולי עברו דרך הכפר שילטא, שנכבש עוד עם ערב, ועם שחר הגיעו אל המישלט חירבת אל-כוריכר, כבשו אותו ללא התנגדות והתחילו להתחפר במקום. עם האיר הבוקר והם עדיין לא הספיקו להתחפר כראוי במישלט - נפתחה התקפה כבדה של האויב בסיוע תותחים ומרגמות על היחידה שבמישלט, אשר נמשכה כמחצית היום. היחידה לא יכלה להחלץ מחמת החסימה המוחלטת על דרכי נסיגתה. האנשים התחילו נסוגים מהמשלט אחד אחד ללא אפשרות כלשהי להוציא עמהם את ההרוגים. נתן כבר היה מחוץ לטווח האש, אבל מאחר שהמ"כ נפל, נשלח הוא לאסוף את הכיתה, שהיתה בתפקיד של חיפוי הנסיגה וכמובן בין האחרונים. בדרכו חזרה אל המישלט - נפגע מפגז מרגמה ונפל. הועבר להר-הרצל בירושלים ב-28.2.1950. אמו, שהיתה חולנית, לא האריכה ימים אחרי האסון ונפטרה זמן קצר אחרי מות הבן.
זכרו הועלה בספר "לדמותם", הוצ' תל יוסף תש"י.