טוראי שלמה ברבר ז"ל

קורות חיים

בן יצחק ושפרה. נולד ב-28.5.1929 בירושלים ומשחר ילדותו גדל בביתם בקרית עבודה (חולון). שם למד בגן-הילדים וגמר את בית-החינוך. רצונו להמשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין נתקל בקושי חמרי, כי אביו היה אז מרותק למיטתו במשך שנה וחצי בשל תאונת-דרכים, אך שלמה מצא עצה: החל לעבוד כשוליה במסגריה בחולון בשכר מועט.

שלוש פעמים בשבוע היה נוסע ללמוד בערבים בבית-הספר הנ"ל על אף עייפותו מהעבודה, וכל הערבים וימי-המנוחה שלו היו קודש לפעולות, לאימונים ולמסעות בגדנ"ע, שהצטרף אליו עוד בגיל 13. בתנאים קשים אלה גמר את לימודיו בשלוש שנים וכשקיבל במסגריה את משכורתו הראשונה בדרגת פועל מומחה הקדיש אותה למתנת-הפתעה להוריו וגם אחרי-כן היה מפתיעם במתנות ביד נדיבה. מילדותו הוכר כבעל כושר ארגון והנהגה וחבר טוב. היה ישר ונאמן בעבודה וגם ידע לעמוד בתוקף על זכויותיו.

משהחלה מלחמת-השחרור עבר לחי"ש ושירת באחת הפלוגות שבחטיבת "גבעתי". עבר את מלחמת-העמדות בג'בליה ובתל-א-ריש, התנדב לשמירה בשדה-התעופה בלוד, כשזה היה מלא עובדים ערבים ואנשי-משמר אנגלים, והצליח להביא משם דברים מועילים לחיל-האויר הישראלי בהתהוותו. התיצב באומץ מול הסכנות ובביקוריו החטופים בבית היה משתדל להרגיע את הוריו להסביר להם מהי החובה המוטלת על צעיר בישראל. משחזר מהשירות בלוד לגדודו יצא לפעולת "מכבי", לפריצת הדרך לירושלים, וחבריו מחזית לטרון מספרים בשבח מסירותו וקור-רוחו כלוחם וכמגיש עזרה לפצועים בתוך האש הקטלנית. בשעת הנסיגה מעמדת ההתקפה על מחנה-העצורים בלטרון נשאר עם חברים לחפות על הנסוגים ושם נפל ב-13.5.1948, יום לפני שהישוב התבשר על הכרזת המדינה העברית.

מקום קבורתו לא נודע ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

ביוני 2005, לאחר 57 שנים, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי שלמה קבור בקבר אחים יחד עם יורם קפלן ומנדל מט בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בקבר המשוייך לחללי גדוד 32.