תפריט נגישות

טוראי אבי אלטמן ז"ל

אבי אלטמן
בן 24 בנפלו
בן הילדה ורודולף
נולד באוסטריה
בכ"ב בתשרי תרפ"ד, 2/10/1923
שרת בגבעתי - תש"ח
יחידה: הגמ"ר/גזר
נפל בקרב
בג' בסיון תש"ח, 10/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: קיבוץ גזר
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: גזר
הותיר: אשה - אסתר וילד

קורות חיים

בן רודולף והילדה. נולד ב-2.10.1923 בוינה, בירת אוסטריה. בכור להוריו. למד בבית-ספר תיכוני. עם פלישת הנאצים לוינה נתערער מצבה הכלכלי של המשפחה. אבי נאלץ להפסיק את לימודיו ולבוא לעזרת הבית.

עבד כשוליה לחייט. באותו זמן הצטרף ל"המכבי הצעיר" ובאמצעות התנועה נשלח לדניה (1940) להכשרה חלוצית. עבד אצל איכר מבוקר עד שעה מאוחרת בערב. היה עליז וזריז ונודע כחבר טוב וישר.

באביב 1941 הגיע לארץ עם חברי ההכשרה. למראה חיפה והמפרץ מראש-הנקרה קרא: "כל כך צר המקום!" אך הוא חשב מיד כי אם הארץ כה קטנה, יש להרחיבה, שלא תמנע מאתנו את הרגשת החירות הנכספת. הקבוצה הופנתה לכפר-הנוער בן-שמן.

אבי היה תלמיד חרוץ ועובד טוב ואחראי ונחשב לעמוד-התווך בחברה. הוא נשתחרר מעט מלחץ העבר, ובטחונו העצמי גבר, אך מיד הגיעו הידיעות על רדיפת היהודים בגולה ואבדן משפחתו והוא נעשה סגור ורגיש. ניסה להשתחרר מסבלו על-ידי כתיבה, והשתקע בה ימים ושבועות. רוב דבריו נסבו על נושא רדיפת היהודים, כניעת האדם לשלטון המדכא, ומאידך: שחרור העם והקמת עולם חפשי המקנה שיווין זכויות ומולדת לעמנו הנרדף.

משסיים את לימודיו בבן-שמן עבר עם מנין חברים להכשרה בכפר-החורש והשתלם במקצוע המטעים. התלבט בחברה החדשה בטבעו החקרני, הדורש פתרונות לבעיות והויות.

בסוף שנת 1944 הצטרף עם חבריו לקבוצה ששימשה אחר-כך יסוד לקבוצת גזר. נשא אשה וקיוה למצוא בחוג המשפחה את האושר והסיפוק שלא השיג במסגרת החברה הגדולה. כשעברה הקבוצה למקום התישבותה היה מלא שמחה, שהנה ישתתף ביצירת המשק. התלהב מהחלטת או"ם על מדינת ישראל ונכון היה למסור חייו למען שחרור הארץ ולמען לא ידע עמו רדיפות.

עוד בחנוכה תש"ד רשם ביומנו: "אוהבי שלום ושקט, אך נהיה קנאים כשירצו לגזול מידינו את ערובת הנשק. לא יזיזונו חיים! ועתה הגיעה העת לקיום השבועה. כלום אין זה פרדוכס לכאורה? העם השונא מלחמה ינצח בה באשר אינו רוצה לחדול מהיות עם!". באותו זמן נאלץ מסיבות פרטיות לעזוב את גזר, ועם כל צערו על כך עקב אחרי המתרחש בקבוצה. הוא חלם לחזור לשם עם האפשרות הראשונה. ואמנם ארבעה ימים לפני נפילתו חזר לגזר. הוא חזר כאדם חדש העומד ברשות עצמו. "חושל", כדבריו, "לפלדה". בגילוי ידידות עמוקה ואמיתית מצא גמול על כל אשר סבל בחדשים האחרונים, רצה לבסס חייו בקבוצתו על יסוד איתן יותר, ובכל נימי נפשו האמין בנצחון.

"אל תדאגי", כתב לרעיתו בימי הקרבות, "כל הקשה מאחרינו. עלינו לגמור את שהתחלנו וזכינו וניצחנו!"

נפל בקרב הקשה בקבוצת גזר-הדסה ב-10.6.1948 ובה הובא למנוחות.

השאיר אשה, אסתר, וילד.

בניית אתרים: