יקירנו.
שנים אני מנסה להיזכר בך ולהזכיר אותך רק דרך הצחוקים, הבדיחות וכל הכיף שהיה, במיוחד בשנותינו האחרונות.
היה קושי בלבודד את הדברים, אבל, כנראה שלזמן כוח משלו והגיע העת לספר בחיוך רחב, באהבה רבה ובהמון געגועים עליך… ראובן, האיש, הבעל, האב, הבן והחבר.
שנים רבות בילינו יחד טרם הקמנו משפחה. היו אלה שנות חברות מופלאה. כבר בהתחלה ידעתי… יש כאן איש מיוחד, והייחוד בלט בדעות, בערכים ובהלך המחשבה.
כולם היו עדים לכישוריך האומנותיים ובכל מקום בו היית הותרת עקבותיך.
אני מבחינתי, הייתי עדה לאישיות נוחה, מפרגנת ואוהבת בבחינת "חייה ותן לחיות".
בתחילת הדרך היה קשה לתת ביטוי לכל אלה, אולם, מאוחר יותר, בעת שהותנו בארץ אחרת רחוקים מבני משפחה וחברים קרובים נתנו הדברים ביטויים בחיינו המשותפים.
אהבתך לילדיך בדרכך המיוחדת-לא ידעה גבולות.
הבלויים עם ארז עד השעות הקטנות בצפייה בתוכניות טלוויזיה.
אהבת ה"אין קץ" שהרעפת על גליה, הקניות לעיתים ללא גבול שעשית עבור אלונה, בכל מקום, בכל שעה ובכל מצב.
נסעת בשליחות המדינה לעבודה, ובמקביל עשית הכל למעננו ולהנאתנו.
תאוות החיים שלך לא ידעה גבולות. טרפת "הכל" ובמנות גדושות.
ובכל זאת לצד שעות עבודה רבות ומאומצות.
בתקופה קצרה זו באה אישיותך הרבגונית לידי ביטוי מירבי. תקופה שהטביעה חותם אדיר על כולנו.
קצרים היו חייך עימנו אבל מלאי אהבה ותוכן.
הבית מלא ביצירותיך, אוספיך ובעיקר בבדיחותיך.
שלושה ילדים הותרת אחריך ובכל אחד מהם חלקים רבים ממך ומאישיותך.
אני רוצה להודות לאנשים שיזמו את רעיון ההנצחה ובעיקר על ההזדמנות הנפלאה שניתנה לי.
באהבה ובגעגועים.
יעל