אלבום תמונות
25 מרץ 2004
יעקב
יעקב אבינו נקרא על שום שיצא מבטן אמו כשהוא אוחז בעקב רגלו של אחיו. גם יעקב שלנו כאילו אחז בעקב רגלו של כל אחד מאהוביו, תמך ונתן מעצמו כשהוא הולך מאחורי כל אחד ופותר את כל בעיותיו.
את יעקב הכרתי רק כשמשפחתי עלתה לארץ ישראל. הוא תמיד היה דמות דומיננטית בביתנו.
אחרי הטרגדיה שפקדה אותנו במות אחי, יעקב היה ושימש לנו כאח גדול והחשוב ביותר כבן של אמי, הוא תמיד חיזק את הקשר. המלאך של כולנו, הגיע ובא לעודד אותנו ובמיוחד את אמי עליה השלום. לא אשכח לעולם את יעקב מתקשר בבוקר ואומר: "תגידי לאימא שלך להתלבש, אני בא לקחת אותה לטיול המשפחתי" ודאג שנרגיש כחלק בלתי נפרד ממשפחתו, יעקב אף פעם לא היה שוכח להתקשר להגיד שנה טובה, חג שמח או שבת שלום. תמיד נזכור אותו שמח וצוחק, אוסף סביבו המון חברים ומשפחה, עוזר לכולם, ובהקשר זה בל נשכח את ארגז הכלים בידו.על אף שמחה ואירוע לא מוותר ומגיע תמיד עם המצלמה.
מילים אלו אני כותבת בשמי, בשם בני משפחתי ובשם אחותי ובני משפחתה שתמיד מזכירים ומהללים את יעקב.
בת דודתך
אמירה עזר (טוויק)