אלבום תמונות
כחיה נצבת לעיני דמותו הנלבבת של אהרן. מלא רעננות ומרץ היה, כולו שופע אור וחיים. אני רואהו כשהוא יושב בכתה והמנוחה ממנו והלאה. הוא מלא וגדוש שאלות ובעיות שאינן נותנות לו נופש. הוא שואל על דא ועל הא וצמאונו לדעת הולך וגדל. אבל לא בחקירה ובניחוח בלבד עולה אהרן על חבריו. אף במתן תשובות נכונות ובישור הדורים מה רב כוחו! על כל בעיה ועל כל שאלה הנשאלת בכיתה יש לאהרן תשובה מן המוכן. ומנין רכש לעצמו אהרן רכוש רוחני זה? מן הקריאה עקב השקידה. הוא קרא ושינן בלי הרף ודוקא ספרים מלאי תוכן העלולים לפתח ולהעשיר נפשו של ילד בעל הבנה.
אם קרה ואהרן לא שם לב לפעמים לדברים שהושמעו בכיתה, הרי לא קרה זאת מפני חוסר התענינות. אהרן היה שקוע בודאי באותו הרגע בקריאת ענין אחר שהיה יותר קרוב ללבו.
אחיו הצעיר כנהו בשם "פרופיסור" ואמנם בשקדנותו ובכשרונותיו יכול היה להגיע למטרה זו, אלמלא אהבה שניה שפעמה בלבו: אהבה לעם ולמולדת אהרן קים בנפשו את הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך". הוא עזב את כל היקר לו בחומר וברוח וישם לדרך פעמיו למען עמו ומולדתו. פשרות עם המצפון לא ידע אהרן! הוא יצא עם כל החום וההתלהבות שבלבו הרך ומשליחותו הקדושה לא חזר לדאבון לב הוריו, חבריו ומוריו.
זכרו לא ימוש מקרבי ומקרב אלה שהכרנוהו כאחד המעולים שבקרב בנינו בונינו.
מורו
ד"ר יוסף ישראלי.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח