אלבום תמונות
יקר וחביב ומופלא - כך נשאר הוא בלב.
מוזר, במלחמה אין מבכים את הנופלים, במלחמה מתים רבים כל כך עד כי אסור לו לאדם צעיר להתאבל משום שאין לנו להשאר במסגרתם של המתים - ואמנם אף כך היו דבריו שלו; אף על פי כן, יש הזוכרים אותו עמוק, עמוק בלב.
אולי יזכר הוא כאגדה נפלאה ואולי כסמפונית קסמים - אך תמיד הוא נזכר כך, כמו שהוא - חביב, נאצל ויקר. "אני אשאר ילד גם בזקנותי" - כך היו מלותיו האחרונות המצלצלות כיום באזני, ואמנם היה ילד כל כך עד כי קשה היה להבינו (כי חבריו היו כה שונים ואחרים ממנו). ילד עם כל תמימות אהבתו לאנשים, כך סתם, ללא גבול, ללא כל סיגים, תהומות נפש חסרות בטוי, כנות ואמונה. לא פעם נראה כאילו המושגים הללו שיכים רק לו, רק לנחם. הוא יצרם וגלה אותם משום שאיש לא ידע לאהוב כמוהו ואיש לא ידע להיות טוב וחבר וילד באהבתו כמוהו.
צרוף מדות מופלא ושלם ונעלה משלנו, היה בו. כל העומק שבנשמתו והתענינותו היסודית בדברים ויחד עם זה צחוק בריא וילדותי אשר איש לא ידעו כמוהו.
חבל כי בני אדם אינם יכולים לצאת לרגע אחד מ-ד' אמות של חייהם הם על מנת להתעלות עם יפי נשמתם של אחרים, כי אז היו רואים הרבה הרבה שלא ידעו קודם לכן.
להגדיר אותו או לנתח את אופיו? אין צורך בכך משום שברור שישארו סדקים בין המלים וההגדרה תהיה שטחית ובלתי קולעת. המלים עלולות להרוס בלבד.
זה שידע לבטא במלים, אנשים לכל עומקם ואף למעלה מזה, הרה רק הוא בלבד.
זאת ידע לעשות באהבתו...
וכזה אבדנו...
מיכל
מתוך "רעינו" הכשרת בית השיטה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח