קלמן יקירנו, כאיש מבוגר, דרוך ונושא באחריות מראשית צעדיו ועד יומו האחרון. נכנס למעגל חיי הנוער והתבלט בכל דבר, לכל תפקיד נצמד בכל ישותו וחום לבו. עקבי במחשבותיו ובהגשמתן למעשה. עניו, ביישן במקצת, ללא חטוטים וחבלי הסתגלות קשים סלל את דרכו בחריצות והתחשל להיות אדם. בז לכל התרברבות וצחצוח מלים. עוד בקטנותו ספג לתוכו בזרועות אבא שירי מולדת ושירי גבורה בגן, בביה"ס ואחר כך בביה"ס המקצועי "מכס פיין" הצטיין, עבד ולמד בלי הרף, בהקדישו את כל זמנו הפנוי להדרכה בגדנ"ע ולמחנות עבודה של הנוער העובד. אהוב על חבריו ופיקודיו בצנעת הליכותיו ובפשטותו. כמה התבלט לאחר גמרו קורס מ"כים מבלי יכולת להרגע. החלו אז הגיוסים הראשונים, בערוב ממשלת המנדט, ואיך יוכל הוא, קלמן, לפקד, על אנשים מבוגרים ממנו? לא שש אלי קרב, אך בהגיע המועד - פעל בשקול דעת ובכל אחריות נפשו ומרצו. אף הוא נמלט אל שורות הפלמ"ח, לחיק הכשרתו - שם נשם לרווחה, וכל קושי היה קל בעיניו. "אצלי הכל בסדר. לא חסר לי מאומה" - הדגיש תמיד במכתביו הביתה.
תהיינה שורות אלה ציון לקלמן יקרינו. עוד יעלו הדים מעמק אילון, הדי נשמת גבורינו - צווי תחיה לדורות הבאים.
דודו אליהו איצקוביץ
מתוך "רעינו", הכשרת בית השיטה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח