בן רחל ויצחק, נולד ביום ח' בתשרי תרפ"ח (4.10.1927) בעיר פפטסר שבמערב הונגריה. הוא סיים שמונה כיתות בבית-הספר של הקהילה ואחר-כך למד חייטות. היה חבר בארגון-נוער ציוני.
במלחמת-העולם השנייה כאשר הגרמנים השתלטו על הונגריה נלקח עם כל יהודי העיר לגיטו, לרכבת המוות ונתנסה בכל מוראות מחנות-הריכוז של הנאצים. אחרי השחרור חזר לעירו ויצא ב"נתיב-הבריחה" מערבה. יעקב העפיל באונייה "בן הכט"
והוגלה לקפריסין. שם התמסר ללימוד עברית וידיעת הארץ
ותנאיה.
במכתביו מקפריסין לאחיו בארץ גילה התעניינות ערה במהלך מלחמת-השחרור, דרש איחוד הכוחות הלוחמים והביע את שאיפתו לחיי עצמאות לאומית ואישית.
ב-15.4.1948 הגיע לארץ ומיד התנדב לצבא ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". כשלושה חודשים השתתף בקרבות וכשקיבל חופשה ליומים נדרש להפסיקה ולהצטרף לתגבורת ב"מבצע שוטר" נגד כפר הפורעים עין ע'זאל שב"משולש הקטן" ליד חיפה, שחסם את הדרך בין תל-אביב-חיפה.
הוא נפל בקרב ביום ח' בתמוז תש"ח (25.7.1948) - חודש ימים לפני המועד שנקב לנישואיו.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.
אחיו שמעון נפל ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) בקרב ברמלה.