"אברהם פלח נתן את חייו למען מולדתו." אברהם פלח, תותחן מצטיין בגדוד 268, נפל ב-8.7.67 באזור קנטרה, לאחר שהצליח להשמיד שני טנקים של האויב. "זכרו הינו קודש ונינצור אותו בליבנו בגאון", התבטא שר הביטחון דאז, משה דיין.
אברהם (ברטי) נולד בטריפולי ועלה לארץ עם הוריו ואחיו כשהיה בן 15. הוא זכר לטובה את שנות ילדותו בטריפולי אך היה נלהב מחייו החדשים בארץ ישראל. כאשר הגיע עם משפחתו לשכונת תל גיבורים בחולון, הוקסם מהיישוב הקטן והמתפתח והחליט לבנות שם את עתידו.
את מרבית שנות לימודיו עשה בטריפולי טרם עלייתו, ובארץ יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתו. הוא עבד כפועל בניין ובחירה זו לא היתה מקרית. "בניין הארץ לא היה עבורו פרנסה בלבד אלא שליחות", מספרים מכריו.
אברהם התגייס לחיל השריון וזכה לתעודת תותחן מצטיין. עם סיום שירותו הצבאי שב לעבוד בבניין כקבלן טיח. כדי להגדיל את הכנסתו עבד בשעות אחר הצהריים בבית קפה תל אביבי ברחוב דיזנגוף, לשם נכנס יום אחד חבר טוב שלו, מלווה בידידתו רחל. "הוא מצא חן בעיניי מהרגע הראשון", נזכרת רחל. "הוא היה גבר מקסים, מטופח ומסודר, אף שעבד בעבודה פיזית קשה. אדיבותו ונימוסיו הטובים משכו אותי מאוד". לאחר ששתו קפה יחד החזיר אברהם את רחל לביתה. שנה לאחר מכן נשא אותה לאישה.
אברהם היה אב מסור ונערץ על שני בניו. "רפי הקטן היה נאחז באופניים של אביו", מספרת רחל, "כדי שזה לא ייסע לעבודה, ואברהם, שנכנע לפעמים, פשוט לקח אותו איתו". בנו הקטן דוד, שהיה בן שנה ו-10 חודשים במות אביו, לא הספיק להכירו.
אברהם נהרג במלחמת ששת הימים בהפגזה ישירה על הטנק בו היה עם מפקדו. בן 33 היה במותו.
(כתבת זכרון לזכר ברטי ז"ל שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" ב- 10.6.04)