ישראל כ"ץ, (נפל בדרום ב-10.7.48)
אתה גבה הקומה, יפה התואר ובעל החיוך הנחמד על שפתיך, רציני וטוב ונכון תמיד לעמוד לעזרת הכל. לא חכית לצו ההתיצבות לצבא. כמתנדב נצטרפת לשורות ההגנה. מוכן להשתתף ולקחת בה חלק. הבינות כי זהו תפקידו של כל צעיר בישראל. אך באותם הימים מי שיער, שגם בחלקך יפול הגורל המר ושאתה, אחי היחיד, תיפול חלל. ניצלת מידי היטלר וברחת מאדמתו הספוגה דם יהודי. הצלחת להגיע מכורתך. טרם הספקת להכיר את הארץ כהלכה, לחיות בה ולנשום את אווירה.
לפתע ניתק פתיל חייך, כאילן צעיר רענן שנגדע בלא עת נפלת, טרם הספקת לשאת פרי. צעיר ורך בשנים נפלת בשדה המערכה, נפלת כלוחם על חרות אומתך ומולדתך, שאפת להיות בן חורין בארץ, כי די היה לך בנכר.
קשה, קשה עד מאוד להאמין שהלכת לבלי שוב. הנני משלה את עצמי, ובלב רצוץ שואלת, הלא תחזור מערבות הנגב? הגם אתה בין הנופלים למען המטרה הקדושה? אנו נמשיך במלחמת השחרור כדי שנזכה בנצחון. נוכיח כי לא לשוא עמלו, לחמו ונפלו בני המולדת.
תהי נשמתך צרורה בצרור הנשמות הקדושות. ברוך זכרך. ינעמו לך רגבי עפרך.
מתאבלות ומספידות אותך אשתך, אחיותיך וכל קרוביך.
צפורה כ"ץ