סג"מ בנימין זאב יעקובי ז"ל

אלבום תמונות

מהלכי הקרב
ב-29 באוקטובר, לפנות ערב, הוצנח גדוד צנחנים ממזרח למעבר המיתלה בסיני. היה די בכך ליצור איום על התעלה, ולשותפותיה של ישראל ניתנה העילה להתערב. באותו זמן פעלו מטוסי חיל האוויר לניתוק קווי הטלפון בסיני ולשיבוש מערכת הקשר המצרית. כוחות חי"ר כבשו את כונתילה ואת ראס אל-נקב שליד הגבול.
ישראל לא הפעילה בשלב הראשון את מלוא כוחה, והציגה את המהלך כפעולת גמול נרחבת-מתוך כוונה להמתין לפעולת שותפותיה ולשמור בידה את האפשרות להמשיך בפעולה, או להסיג את הכוחות. התכנית היתה כי אוגדה אחת - בפיקוד יהודה וואלך תפעל בציר המרכזי; אוגדה שניה - בפיקוד חיים לסקוב בציר הצפוני; חטיבת הצנחנים - בציר נחל לעבר המיתלה; חטיבה 11 תכבוש את רצועת עזה: וחטיבה 9 תנוע לעבר שארם א-שייח.
בבוקר ה-30 באוקטובר נעה חטיבת הצנחנים, כבשה את תמד ואת נחל ועם ערב חברה לגדוד שצנח במיתלה. בציר המרכזי נכבשו הצבחה, קציימה ומוצבי החוץ של מתחם אום כתף. בגלל העיכוב בכיבוש קציימה החליט אלוף הפיקוד, אסף שמחוני, להטיל למערכה את חטיבת השריון 7, כיממה לפני המועד המתוכנן. החטיבה התקדמה לאבו-עגילה בשני צירים, דרך אום שיחאן ומעבר הדייקה. צעד זה של אלוף הפיקוד כפה למעשה את המשך המבצע לפני הזמן; הרמטכ"ל, משה דיין, זעם אך לבסוף אישר אותו והחליט להפיק ממנו את התועלת המרבית. באותו ערב הציגו צרפת ובריטניה את האולטימטום לשני הצדדים.
ב-31 בחודש כבשה חטיבה 7 את אבו עגילה, את מתחם סכר הרואיפה שלידה ואת ג'בל ליבני, והתקדמה עד ביר אל-חסנה וביר אל-חמה, חטיבה 10 לא הצליחה לכבוש את מתחם אום כתף, והתקפה לילית של כוח מחטיבה 37 השתבשה גם היא והמח"ט נהרג. בלילה פינו המצרים את המתחם ולמחרת הוא נפל בידינו.
חטיבת הצנחנים שיגרה סיור למעבר המיתלה, אך התברר כי גדוד מצרי תפס את המעבר בהתאם לתכניות והתבסס בכוכים שמשני עבריו. הסיור נלכד באש כבדה וכוחות נוספים שוגרו לעזרתו. רק בלילה הצליחו כוחות הצנחנים לטהר את המעבר, בלחימה קשה מכוך לכוך. באותו ערב החלו כוחות בריטניה וצרפת בהפצצת שדות התעופה המצריים.
בליל 31.10.1.11 הופעלה אוגדת לסקוב. חטיבת גולני כבשה חלק ממוצבי רפיח וחטיבת השריון 27 פרצה דרך מוצבי רפיח ובמהלך ה-1 בנובמבר כבשה את הג'יראדי והתקדמה עד מבואות אל-עריש. חטיבה 7 התקדמה לביר רוד סלים וניהלה קרב עם כוחות שריון מצריים. חטיבת הצנחנים השלימה את טיהור המיתלה והתארגנה להמשך תנועה לעבר ראס-סודר.
גדוד מהחטיבה הוטס צפונה. חטיבה 9 התקדמה לראס אל-נקב וקידמה סיור דרומה משם. ב-2 בנובמבר כבשה חטיבה 7 את ביר גפגפה והמשיכה להתקדם עד למרחק 15 ק"מ מהתעלה. חטיבה 27 כבשה את אל-עריש והמשיכה להתקדם בציר הצפוני עד למרחק 15 ק"מ מהתעלה. חטיבה 9 יצאה לדרכה דרומה והגיעה עד דהב. גדוד מוקטן מחטיבת הצנחנים הוצנח בא-טור והשתלט על המקום, ובעקבותיו הונחת במקום גדוד חי"ר. עיקר חטיבת הצנחנים נע מהמיתלה לעבר ראס-סודר. חטיבה 11 כבשה באותו יום את צפונה של רצועת עזה.
ב-5 בנובמבר הושלם כיבושה של רצועת עזה. חטיבה 9 המשיכה בדרכה דרומה תוך התגברות על קשיי הדרך, כבשה את דהב שם קיבלה אספקה מספינות חיל הים, והתקדמה עד צפונית לראס-נצרני. חטיבת הצנחנים כבשה את ראס-סודר ונעה דרומה לא-טור. למחרת הגיעו הצנחנים לא-טור והמשיכו לעבר שארם א-שייח. באותה עת כבשה חטיבה 9 את ראס-נצרני והתקדמה לשארם א-שייח. ב-5 בנובמבר כבשה החטיבה את שארם א-שייח והצנחנים הגיעו אליה ממערב. בכך הושלמה השתלטות צה"ל על חצי האי סיני.
חיל האויר פתח את המבצע בהצנחת הגדוד במתלה ובניתוק קווי הטלפון בסיני. בהמשך סייעו מטוסי החיל לכוחות היבשה והשמידו כוחות מצריים בסיני. כן ביצע החיל משימות סיור וקישור ופינוי נפגעים.
חיל הים איבטח את חופי המדינה במהלך המבצע, וב-31 באוקטובר הכניע את המשחתת המצרית "איברהים אל-אוול" שהפגיזה את חיפה. המשחתת נלכדה והוכנסה לשירות בחיל הים. יחידות של החיל ליוו את מסעה של חטיבה 9 וסייעו לה בהנחתת טנקים ובאספקה. החיל גם חתם את המבצע, כאשר שתי פריגטות עברו במצרי טיראן, לאחר שעשו את כל הדרך מסביב ליבשת אפריקה.