אלבום תמונות
שיתוף פעולה משולש
הנסיבות הבין-לאומיות זימנו לישראל תנאים לממש את מטרותיה ואפילו בעלי ברית לפעולה. ב-26.7.1956 הודיע נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, על הלאמת תעלת סואץ ועל הקדשת ההכנסות מהפעלתה למימון בניית סכר אסואן. צעד זה בא כתגובה לנסיגת ארצות-הברית ממימון המפעל. הניזוקות מצעד מצרי זה היו דווקא בריטניה וצרפת. הפעילות המדינית ליישוב המשבר לא נשאה פרי, ושתי המעצמות החלו לשקול פעולה צבאית.
באותה עת היתה גם מתיחות בין ישראל לירדן, על רקע פעולות הגמול נגד ירדן, ועלתה על הפרק אפשרות של כניסת צבא עירקי לירדן. ישראל הזהירה כי במקרה כזה תשמור לעצמה חופש פעולה והדבר גרם למתיחות ביחסים עם בריטניה - שהיה לה חוזה הגנה עם ירדן.
בשנת 1956 התהדקו היחסים בין ישראל לצרפת, וצרפת סיפקה לישראל נשק בכמויות ניכרות, ולאחר הלאמת התעלה נשקלה פעולה צבאית משותפת נגד מצרים. צרפת קיימה מגעים עם בריטניה, והיא שסגרה את המעגל לשיתוף פעולה משולש. שלוש השותפות נפגשו בסאוור שליד פריז וב-24 באוקטובר הסכימו על תכנית פעולה.
עיקריה היו כי ישראל תפתח ב-29 באוקטובר בפעולה צבאית שתיצור איום על תעלת סואץ; למחרת תדרושנה שתי המעצמות מישראל וממצרים להסכים תוך 12 שעות להפסקת אש, להסגת הכוחות לטווח 10 מייל מהתעלה, ולתפיסה זמנית של עמדות מפתח לאורך התעלה על-ידי כוחות אנגלו-צרפתיים להבטחת חופש השיט; אם ממשלת מצרים לא תסכים לתנאים אלה יפתחו שתי המעצמות בפעולה צבאית נגד מצרים בבוקר ה-31 באוקטובר; ישראל לא תתקוף את ירדן בעת המבצע, אך אם ירדן תתקוף לא תחוש בריטניה לעזרתה. כן סוכם על סיוע צרפתי לישראל, לרבות סיוע אווירי להגנת שמי ישראל.
צה"ל היה מוכן למבצע. התכניות המבצעיות היו מוכנות עוד קודם לכן, וכעת הוכנסו בהן השינויים המתחייבים משיתוף הפעולה עם המעצמות. הסיוע הצרפתי בנשק ובציוד, הקל על צה"ל, הופעלו כוחות ניכרים ולראשונה הופעלו מפקדות אוגדה. ב-25 באוקטובר החל גיוס מילואים צעד שהובן כנובע מהמתיחות עם ירדן, ולכן איפשר השגת הפתעה מוחלטת בחזית המצרית.