דמויות יש שניטעות בנופה של חברה, גדלות עמה ומעשירות אותה, ואפילו הן נעקרות, דומה עדיין הן נטועות בה, עדיין הן מוסיפות להשפיע עליה מעשרן, עדיין ניזונת מהן החברה.
שקט ונחבא אל הכלים פילס את דרכו בפנימיה, תחילה בהיסוס מה, כשהוא מנסה בכוחות עצמו להתגבר על הקשיים שנערמו בדרכו: מעמסת הלימודים ומשטר החיים הקשה, אחר כך בבטחון ובעוז. ההיסוס פינה מקומו לבטחון, להבנה ולהכרה.
מעולם לא היה למשא על מפקדיו. אף פעם לא השתמט ממלוי תפקיד. ולא זו אף זו. תמיד נכון היה להתנדב ולעזור לחבר. הרגיע בחיוכו, הנעים בהליכותיו.
צעירה להפליא היתה נשמתו של בנימין, ואת כל כלה שיקע במפעל העומד במרכז חיינו.
זכרו יוסיף לחיות עמנו ובתוכנו.
בני וקלם
מדריכיו בפנימיה