יום רביעי, 7 ביוני
ביר-חסנה היתה מוכרת לחיילי צה"ל כבר מ-1956, במסגרת תהליך השיקום של סיני, הרחיבו המצרים את המתחם והפכו אותו למרכז אספקה. במקום נמצאו מצבורי דלק ומים ענקיים. למרות שהבסיס היה מוקף ביצורים כבדים, בונקרים ותעלות חפורות, לא ניסו המצרים להגן עליו בעקשנות, כי באותה עת שודרה ברדיו קאהיר פקודת הנסיגה לקו השני לכל הצבא המצרי.
היציאה לכיון ביר-חסנה החלה בשעת בוקר מוקדמת. עם הגעתם החלו כוחותינו להפגיז את המחנה המצרי, לאחר מכת האש הראשונה ברחו המצרים כוחותינו השתלטו על המחנה, חיילים מצרים הסתובבו שם ללא תכלית, חלקם היו חמושים וחלקם השליכו את נשקם האישי. הם ישבו וכאילו חיכו שחיילנו יבואו ויקחו אותם בשבי.
השבויים רוכזו בבניין הגדול ושם שמרו עליהם עד בוא המשטרה הצבאית שאמורה היתה לטפל בהם, כשלפתע קיבלו כמה מהם יוזמה, חטפו את נשקם והחלו להסתער על חיילינו.
בהסתערות זאת נפצע יצחק בראשו, הוא הועבר עם מסוק לביה"ח בבאר שבע, הוא נלחם על חייו ולאחר ארבעה ימים נפטר מפצעיו.