אלבום תמונות
כשהדברים אמורים במוות, הם אינם נתנים לקליטה. אולי הרגעים הראשונים כואבים, אולי אז יש חטפי שניות בהן נתפסת המשמעות ומה שלאחריה, אבל אחר כך ישנה רק צפייה מוזרה, צפייה לראות את החייכן הזה בא מעם הדלת פנימה ויש עמו הרבה אור וחיים. עד שאין הלב יכול להכיל אותם. וככל שהזמן עובר אין הצפייה כלה, היא מחליפה זהויות ומשנה טעמים אבל אינה כלה. תמיד תמיד מחכים איפשהוא ומתישהוא לחייכן ההוא שיבוא, שהרי אי אפשר בחיים עצמם שמקרינים לאחרים.
אי אפשר מהקיום עשות אי קיום, ומן האהבה אי אהבה. אין ברירות אחרות, אפילו הרבה הרבה שנים יחתמו בפנקסים תמיד איכשהוא ומתישהוא יבוא החייכן ויסנוט בדלת מבודר חולצה - ללמדכם עד כמה שגיתם.
יד מרדכי