סגן רמי אברהם גורן ז"ל

רמי נולד במלחמה ומת במלחמה. הוא נולד בשעת מלחמת העצמאות וכאשר שכבה אמו בבית החולים בילינסון נשמעו ממרחקים רעמי התותחים והמקלעים מכוון קולה וראש העין.
סיים את בית הספר העממי בחולון ולמד שנה אחת בביה"ס התיכון בחולון. בכתה י' עבר ללמוד בפנימיה הצבאית וסיים אותה במחזור י"ב תשכ"ו. מהפנימיה הצבאית עבר לקורס טיס בו החזיק מעמד כשנה.
אחרי שנשר מקורס הטיס עבר לשריון לסיירת חטיבה 7 וממנה עבר לקורס קצינים אותו סיים ב-1968.
במשך כל מלחמת ההתשה שרת בחזית בדרום בסיירות שריון. הספיק לסיים קורס מפים שריון והשתחרר מצה"ל ב-1971. עם שחרורו מצה"ל נרשם ללמודי רפואה באיטליה (בולוניה).
מיד כשהגיעו לאיטליה הודעות על מלחמת יום הכיפורים, עזב רמי את דירתו בבולוניה ושם את פניו ארצה. הוא הגיע ארצה ביום 8.10.73 וירד דרומה. אין אנו יודעים בדיוק איפה היה ובאיזו יחידה שרת במשך המלחמה. ב-21.10.73 הגיע הביתה לחופשה של יום וירד שוב דרומה.
מיום 24.10, יומיים אחרי חתימת הפסקת האש, הגיעה אלינו גלויה בה הוא רומז כי הוא עוסק "במקצוע" שלו בעתיד. מאז לא הגיעה שום ידיעה כאילו האדמה בלעתהו.
בחיפוש פרטי שערכנו עלינו על עקבותיו והתברר לנו כי נהרג שעות ספורות אחרי כתיבת הגלויה.
באותו יום נתקיימו קרבות קשים בעיר סואץ, ובבית חולים שדה שבו שרת אז רמי נתקבלה קריאה דחופה לשלוח מסוק לחלוץ פצועים, רמי קפץ למסוק עם רופא ועוד מספר אנשים.
דקות ספורות אחרי שהמסוק יצא לדרכו הוא נפגע בטילי סוללה מצרית, התרסק ונשרף. בין שרידי הגויות נמצאה דיסקית עם השם סגן אברהם גורן. אלא שהדסקית בעצמה לא נראתה כהוכחה מספקת שכן רמי היה רשום בצה"ל כאיש שריון ולא כאיש חר"פ או חיל האויר.
בין החפצים השרופים נשארו מצלמה ושעון שלא היה ברור למי הם שיכים. למחרת קבלת הידיעה הלכתי לרבנות הצבאית וזיהיתי את שרידי המצלמה והשעון שנתתי לרמי, וכך נסגר המעגל - רמי הוכרז כחלל.
ימים מספר אחרי מותו הביאה לי חברתו את המכתב ששלח 14 יום לפני שפרצה המלחמה.
קראתי בחרדה את התאור המזעזע של מותו שלו ושאלה מנקרת במוחי.
היש נבואה בעולם?
קטונתי מהבן.

אבא של רמי.