16 שנים חלפו
צור, בני האהוב
שש עשרה שנים של כמיהה ו חלום
לחבק ולראות אותך שוב
לא רוצה לשמע, על מה שכתוב.
מצטיד בנרות, שוזר צדפים על חוט
אני בא אליך שוב - שתהי ה מבסוט.
מגיע לחלקה, רואה רק תמונות
אני כאן אתך, מוצף בדמעות
מועקה עמקה, אור נרות מרצד
מדקלם הקדיש, רועד - מועד.
ושוב התובנה - שאתה לא באמת כאן
לאן שמת פעמיך? להיכן?
צור תקשיב, מבטך הסב,
בבקשה תחזר, אל תאכזב.
סורק סביב, מצטנף ו חושב
ריסי נוטפים, אני כל כך אוהב.
מנקה את החלקה משלכת,
מביט אליך, לקב"ה למעלה, מוכן ללכת
עוד מבט אחרון, אני סב בלעדיך
שש-עשרה שנים של כמיהה אליך.
לחבק ולראות אותך בחלום.
טל אור
אבא של צור ז"ל