סמל צחי גרבלי ז"ל

מי אני? מה אני? מאיפה אני בכלל?
שאלות רבות כל כך, זה כמו קלפים, זה כמו מגדל.
ובסופו של דבר, מספר השאלות רק יגדל.
שמש, ירח, שביל גלקסיה טהור.
כוכב שביט, שמשאיר שובל של אור מאחור.
הם היו לפנינו, הם יהיו אחרינו, אנחנו רק פרק של זמן.
הם לא יזוזו משם, הם עומדים על צירם, הם כמו בסיס איתן.
אנחנו כמו צאן, כמו עדר ללא רועה.
המוות אורב לנו, הוא יקח את מי שרק ירצה.
כמו בן אלמוות שמגיח מבין הצלליות.
כמו שלנצח רציתי רק איתה להיות.
העולם הזה הוא אשלייה אחת גדולה.
אך אתם לא תבחינו בזה, אתם בסך הכל
בני תמותה…