אלבום תמונות
תנועת הצופים העבריים בישראל היא תנועת מוער ציונית ממלכתית. ייעודה הוא להקים ולפתח מסגרות חינוכיות - ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי והנאה.
הסתדרות הצופים העבריים בישראל נוסדה בשנת 1919 בתל אביב ובחיפה וכתנועת הנוער העברית הראשונה שקמה בישראל.
העשייה החינוכית בתנועת הצופים מעודדתאת חניכיה לעצב את חניכיה לעצב זהות יהודית ישראלית משמעותית, המשלבת בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים לבין התרבות וההוויה הישראלית במדינת ישראל. (מתוך: חוברת כנס מחזורים, שבט "בזק" - צופי נתניה, 2001).
כך נכתב על התחלת שבט "בזק" בחוברת כנס המחזורים 2001:
"הכל החל בשנת 1947. אותה עת חבורת צעירים נמרצים החלה להקים שבט צופים: דב קנטוף, משה צפריר, נתן סודק, נתנאל מלר, זאביק בדני, שמואל אוסטשובר, משה וילקר ויהושע לוביץ".
"האמת ההיסטורית מחייבת לדייק ולספר, כי תחילה רצו הם להיות קבוצת הוקי של נערים בשל היותם ילדים ספורטאים. למזלם של אגודת "מכבי נתניה" לא הסכימה לצרף אותם כקבוצה נפרדת, אלא אם יאותו להשתייך פוליטית ולהיטמע באגודה המאמצת. המייסדים התנגדו נחרצות וכך יצאנו אנו נשכרים לדורות".
"אותה קבוצה צעירים שלא נמנתה עם המתייאשים, החליטה לחפש מאמצים אחרים... לאור אותה התובנה לשבט הצופים בתל אביב הם נסעו, לבקש שאותם אל חיקם יאמצו, אך אף על פי שתלו בהם את יהבם, הפלא ופלא, ראשי הצופים השיבו את פניהם רחקם. מייסדנו לא ויתרו על נקלה והחליטו להמשיך למרות רוע הגזרה בעודם מטיילים מאוכזבים על גדות נחל הירקון, ראו הם סירה בשם "בזק עוגנת בגאון, כך באופן מקרי ייבחר בעתיד שם השבט לתמיד..."
קבוצת ההוקי המשיכה להתאמן, עד שבאחד הימים קנטוף למקל משחק הזדקק. ולשם כך לחדרה שם את פעמיו, ולפתע בשלט של צופיםנתקלו עיניו. שם הסבירו לו, מיהו הצופה ומהי דרכו וגם סמל מהם קיבל - לחיזוק הכרתו. בדרכו חזרה לנתניה, מקום מגוריו, החליט להקים בה צופים במו ידיו".
"אך בל נטעה! כי ההמשך איננו מייצג מקריות אלא כולו פרי עבודה קשה וחריצות, שנעשתה מתוך אמונה כי הצופים הם התקווה - ועם תקווה בלב אין זו אגדה".
"טלטלות רבות ידע השבט במהלך שנות פעילותו, מעבר בין מבנים ארעיים, כיתות לימוד ושכונות. הפעילות החלו ללא כל עזרה בחדר, בביתו של קנטוף ובחצר בסוכה. משם עברו לחורשת האקליפטוס ליד צוקי הים וברחוב דוד המלך חפרו בונקר תחת בית עזוב קיים. כיוון שמייסדנו היו שחקני הוקי חרוצים, המורשת הספורטיבית חס וחלילה. ספורט "שימושי" היווה חלק נכבד מהפעילות הצופית החשובה, מהסוג שלבטח יצייד כל חניך בידע חשוב להצלחה בחיים, כמו טיפוס או הליכה על גשרי חבלים..."
כעת הגענו אל המנוחה והנחלה בניין השבט הבנוי לתפארה. להקמתו פעל ללא לאות יעקב יבין, ראש השבט, שעשה לילות כימים במסירות.
מכל הטלטלות והנדודים למדנו לקח חשוב לחיים: אין הבניין יוצר את העשייה, אלאיושביו במעשיהם את תוכנו ומורשתו יוצקים. הבניין עשוי מאבנים ותלוי בתקציבים להשלמתו, אך אנו יודעים ידוע היטב, שאין כמו כוחו של הלב!". (מתוך: חוברת כנס מחזורים, שבט "בזק" - צופי נתניה, 2001).
מיקומו של שבט "בזק" נתניה לאורך השנים:
* 1947 - ההתחלה בחדר, בביתו של דב קנטוף, ובחצר הבית - בסוכה.
* 1949 - בונקר שנחפר מתחת לבית עזוב ברחוב דוד המלך.
* 1955 - צריף "ענק" שהכיל ספרייה אקטואלית על ארץ ישראל ליד בית ספר "איתמר" נשרף וחייבה את פרנסי הצופים לצאת לנדודים.
* 1955 - כיתות לימוד בבית ספר "איתמר".
* 1956 בית ראשיד (בית הבטחון) באום ח'אלד.
* 1957 - כיתות לימוד בבית ספר ביאליק.
* 1958 - בית ארלוזורוב (בית הפועלים) ברחוב רמז פינת רחוב הגליל.
* 1959 - חזרה לפעילות בכיתות לימוד בבית ספר "איתמר".
* 1960 - בניין הצופים (מועדון 1) בשכונת בן ציון.
* 1961 - במתחם של בית ספר "טשרניחובסקי".
* 1965 - בניין הצופים (מועדון 2) - ברחוב בן אליעזר.
2000 - בניין חדש לשבט "בזק" ברחו אייזיק רמבה. (מתוך: חוברת כנס מחזורים, שבט "בזק" - צופי נתניה, 2001).