הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז: "מיכל היתה קצינה איכותית, בולטת בכשרונותיה, אשר חריצותה ומקצועיותה באו לידי ביטוי בכל שעשתה. פועלה ביחידה העלה מדרגה נוספת את תחום המחשבים שעליו היתה אמונה, ועל כך זכתה להערכת מפקדיה. מיכל היתה חברותית, מקובלת ואהודה בקרב חבריה ליחידה. בטוחני, כי כל אלה אשר זכו להכיר את מיכל, ישאו את זכרה בליבם."
מפקדה הישיר ביחידה האחרונה שבה שירתה כתב: "הצלחתה של מיכל השפיעה על תפקוד כלל היחידה והביאה לעליית מדרגה באיכות ובמקצועיות של תחום המחשוב הייעודי של כלל היחידה. מיכל תיזכר כקצינה איכותית ובעלת יוזמה, נעימת הליכות, אשר היוותה דוגמה לסובבים אותה. כמפקדת היתה אהובה על פקודיה, חברה אמיתית לעמיתיה ופקודה למופת למפקדיה."
אחותה שלומית כתבה: "חשבנו שתישארי עימנו לנצח/ חשבנו שיהיה לנו תמיד את כולם ופתאום ראינו שאין/ חשבנו שאין דבר כזה גדול מהחיים, אבל את הוכחת שכן/ חשבנו שעד גיל שלושים לא ניתן להגיע לתהילה, אבל את הוכחת שטעינו/ חשבנו שנגיע יחד לשיבה טובה, אבל לא הגענו/ חשבנו שנצליח עוד הרבה חוויות משותפות לצבור, אבל לא הצלחנו/ חשבנו שאם רק נספיק נוכל להמשיך לעשות הכל יחד, אבל, בינתיים, לא הספקנו/ חשבנו שנמצא איזו נוסחה לאושר, אבל איפה לא מצאנו/ חשבנו שכבר הרגשנו את כל הרגשות אבל, כמו שאתם רואים, רק חשבנו./.. חשבנו שיחד נמריא, נעוף, נרקיע/ חשבנו שנתאמץ יחד לכל מטרה להגיע/ חשבנו שנבלע את החיים בלי שום בעיות עיכול/ חשבנו שיהיה גדול, אז מה? אז חשבנו./.. חשבנו שהסיפור שלך בכלל עוד לא נכתב, אבל הוא כבר הספיק להסתיים/ חשבנו שנהיה קשורים, אבל משהו ביקש להינתק/ חשבנו שבליבנו תמיד ישיר הזמיר והנה הוא השתתק/ חשבנו שיהיה לנו הרבה, אבל בינתיים יש מעט/ חשבנו שהאושר הוא היא, אבל עכשיו הבנו שזו היית, בעצם, את."