תומר נולד ב-13.10.81, בבית החולים וולפסון בחולון, בן לאהובה ושלמה. כבר מגיל צעיר היה ילד יפה תואר, אהב תמיד חברת משפחה וחברים, ולא מצא רגע אחד של שעמום.
כבר בגיל 6 התחיל לשחק כדורגל בבית"ר ירושלים וכבר ראו את הכשרון הרב הטמון בילד הזה. ובגיל 9 חזר לגור בחולון, והצטרף למכבי ת"א. ביום הראשון שתומר בא למכבי הוא נכנס להרכב ומשם הוא לא הפסיק לשחק ולהדהים, מה שתומר ידע לעשות עם כדור, לא הרבה ידעו לעשות.
קפטן בקבוצת נערים הוא היה, ומשם באופן הכי טבעי הגיע תומר לשחק בנבחרת ישראל וגם שם היה בולט ביותר, גבוה מאוד וחזק מאוד "שמאלי תותח" אמרו עליך נחום סטלמך ז"ל ובני טבק, המאמנים שלך בנבחרת.
תומר היה ספורטאי מחונן, "אני זוכר שפעם הוא הלך לבקר משפחה, והיה שם יום ספורט, ותומר פשוט מאוד הוא בא הביתה עם מדליה של מקום ראשון". תומר בילה את רוב זמנו במשחקי כדורגל, אם זה בקבוצת מכבי ת"א, או בנבחרת ישראל, וכך היה תמיד עסוק בנסיעות בכל הארץ, ובחוץ לארץ. בשאר הזמן תומר היה מרבה לצחוק ולהצחיק. ילד תוסס שכולם אהבו.
תומר סיים את לימודיו בתיכון קרית שרת במגמת יזמות בקריירה בשנת 1999. חבריו מספרים כי היה מסיע עם חיוך מדהים על השפתיים, מידי בוקר תמיד מאושר, "הכל עשר", "הכל חומוס", היה אומר, מעולם לא היה עצוב, ואכן, תומר היית גדול בחיים כך גם במוות.
הלוויה כמו שלך אנשים לא ראו. חשבו שזה 2 או 3 הלוויות ולא אחת. 2000 ואולי 3000 אנשים שכולם בוכים, רובם צעירים, וכל החודש הם ישבו בחדר שלך, תומר, הדליקו נרות ודיברו עליך המון. ספרו כמה היית מצחיק אותם, ואיזה לב טוב היה לך, איך אמר שלום יחזקאל? "הנשמה הטובה הזה עליך", לא הכרתי אף פעם מישהו שידע לפרגן ולשמח ולהצחיק כמו תומר. וכולם אומרים שאתה נמצא לבטח ליד אלוקים ומצחיק אותו ומשגע אותו, שלום יחזקאל, מושיקו, קרן לו, נורית, סיון, צרפתי, ועוד ועדו אלפים שבאו אלינו הביתה כואבים והמומים, הותרת חלל גדול וריק, כולנו בוכים ומסרבים להאמין: אבא, אמא, גל, לירן, לידור, ותהילה, אוהבים אותך תומר רצינו שתהיה מלך אמיתי, שיהיו לך חיים יפים טובים וארוכים ורצינו להנות ממך, וכל מה שנותר לנו הוא להאמין שאלוקים והמלאכים נהנים ממך שם למעלה, ושטוב לך.
אוהבים אותך אתה חסר לנו בכאב גדול ובצער רב תשאר חרוט בלבנו לעולם ועד.
ת.נ.צ.ב.ה. אמן ואמן.
אבא, אמא, גל, לירון, לידור ותהילה.
תומר, היית ונשארת גדול אני מצדיע לך
אבא