סנ"צ יעקב פרנקנטל ז"ל

אלבום תמונות

השבוע לווינו את אחי תאומי יעקב (אשר כולם הכירו אותו בשם: יענקלה) בדרכו האחרונה.
קשה להאמין, לעכל ולחשוב שאכן כל זה קרה, ושכל זה התחיל למעשה לפני שנה אחת בלבד.
ליד הקבר הפתוח ליוו אותו רבים, רבים, אשר אהבו אותו ובאו להיפרד ממנו. כל אלה לא ראו את יעקב בימי מחלתו. יעקב רצה שכולם יזכרו אותו כפי שהכירו אותו בימי חייו.
ואכן יעקב היה אחד כזה שהיינו גאים בו.
את ילדותנו עברנו ברחובות תל אביב הקטנה. גדלנו בתנאים לא כמו ילדי השמנת של היום. לקראת הבגרות היינו שנינו חברים בתנועת "השומר הצעיר", משם התגייסנו יחד כמעט באותו הזמן לפלמ"ח, ועברנו כמעט את אותן החוויות.
מאוחר יותר התגייס יעקב למשטרה ואז למעשה נפרדה דרכנו.
אהבתו אותו והערצתי אותו על התכונות שבו. והיו בו תכונות רבות שיש להתגאות בהן. יעקב היה איש חרוץ, אהב עבודה נקיה, ודברים מתוקנים עשויים כהלכה.
היה ידוע באהבתו הגדולה לילדים קטנים, והילדים החזירו לו באותה מידה אהבה רבה. היה בעל ואבא למופת וכמו כן חבר טוב וישר. את תפקידו במשטרת ישראל מילא בנאמנות ובמסירות, עד הרגע האחרון. היו לו ליעקב עוד הרבה חלומות אך המחלה הכריעה אותו.
יעקב יחסר לנו מאוד מאוד. אין ניחומים. אלא רק להשאר גאים באבא ואח שכזה.
אחותו התאומה, בלהה