רב"ט יואב זינגר ז"ל

אחת משימות בר מצוה היא עבודה עיונית. בחרתי בנושא: "בית אמי"

אמי נולדה דור ראשון בגרמניה, כל הדורות שקדמו לה, מולדתם היתה בפולניה המזרחית, בעיירה קטנה, ששמה היתה "פורוהי". אמי זוכרת, שבתור ילדה קטנה נהגה בחופשות לבקר את הסבתות שלה, שתיהן גרו באותה העיירה (הסבים כבר לא היו בחיים) - העיירה ששכנה באזור "גליציה", היתה מוקפת יערות, ונהר קטן עבר בה. רוב תושבי העיירה היו "אוקראינים", ורק אחוז קטן, של יהודים, גרו בה.
אמי אהבה לבלות את חופשותיה אצל הסבתות. היא היתה מתרחצת בנהר ומשחקת ביער, עם ילדים יהודים ואוקראינים. לא רבים היו המים, שזרמו באותו נהר, אך תמיד היתה קיימת סכנת שיטפון, בזמן גשמים עזים, מי הנהר היו עולים ופורצים, ולפעמים כסו את הבתים הנמוכים. אמי זוכרת חופשה אחת בקיץ, שהמים הגיעו עד בית סבתא, והיה צורך לפנות אותו, הם עלו על הגבעה, ומשפחה אוקראינית אירחה אותם כיממה, בבתיהם.
מקור פרנסתם מדורי דורות של המשפחה היו היערות שבסביבה, שאחדים מהם היו גם רכוש המשפחה. מפי סיפוריהם של סבתא וסבא שלי, אמי זוכרת על 5 דורות, שהתגוררו באותה העיירה. הם היו כולם מאוד דתיים ושומרי מסורת. סבא של סבתא היה "רבה" של העיירה, ואביו של סבא היה "שוחט" שגם היה נחשב כמקצוע "מכובד". המקקצוע כמו: "סנדלר", "חיט", או כל "בעל מלאכה" אחר בימים ההם נחשב אצל היהודים בפולניה כלא "מכובד". מוטב היה להם לרעוב ללחם, מאשר לעסוק בעבודת כפיים. האוקראינים היו כורתים את העצים, ובעלי היער, שרובם היו יהודים, היו מוכרים אותם. מצבם הכלכלי של היהודים בעיירה היה טוב. היהודים שלחו את ילדיהם ללמוד לעיר הקרובה והבנים התחילו את לימודיהם כבר ב"חדר" מגיל ארבע. חובת לימוד עדיין לא היתה. הגויים שבאותו האיזור היו מאוד פרימיטיביים, לא ידעו לקרא ולכתוב, כי לא היה באפשרותם לממן את לימודי ילדיהם.
היחסים בין היהודים והגויים היו למראית עין, טובים, אך מדי פעם, אפשר היה לשמוע את המילה "ז'יד", שבטאה את כל שינאתם. לא פעם, פרצו גם "פרעות" שהיו נרגעות על ידי מתן כספיים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייסו הרבה יהודים צעירים לצבא הפולני, ועימהם גם סבי.
בגמר המלחמה הגרו יהודים רבים לגרמניה, ביניהם סבתי וסבי, שהתחתנו ב-1918, מיד עם שחרורו של סבי מהצבא. כל המשפחה הנצולה, גם מצד סבי וגם מצד סבתא, נשארו באותה עיירה, סבתא וסבא הקימו את ביתם בגרמניה המערבית, בעור "דורטמונד", ששוכנת באיזור תעשיה. מספר תושביה מנו כחצי מליון, ורק שני אחוזים מהם היו יהודים. היהודים שהגרו מפולניה, עסקו בעיקר במסחר, ומצבם הכלכלי היה טוב.
היהודים התחלקו שם לשתי חברות, היו יהודים שנקראו "היהודים הפולנים" והיו יהודים שישבו כבר הרבה דורות בגרמניה. לא שררו יחסים טובים בין שתי השכבות בעיר הזאת. היהודים יוצאי פולניה שומרי דת ומסורת היו, ויהודים הגרמנים בקושי זכרו שיהודים הם. רק עם עליתו של היטלר לשלטון, נטשטשו ההבדלים.
אמי נולדה בשנת 1922 כבת בכורה לאסתר ומנדל ארליך. אמי אוהבת להיזכר בימי ילדותה. עד עלותו של היטלר לשלטון, ילדות יפה ושלווה עברה על אמי. נולדו להוריה עוד בת ובן, והם היו משפחה מאושרת.
ב-1933 כשאמי היתה בת 11, גורשו כל הילדים היהודים מבתי הספר הגרמנים לבתי ספר יהודים וכך נוצר גם המגע בין שתי השכבות של היהודים, שילדיהם קיימו כבר יחסים טובים ביניהם.
בגיל 12 אמי נכנסה לתנועת "הבונים" שעדיין היתה מותרת בעירה. התנועה חינכה את הילדים לציונות ולאהבת ארץ ישראל. אמי עלתה מעיר מולדתה עם "עליית הנוער" לישראל. בשלוש שנים הראשונות למדה ועבדה בחברת נוער בקיבוץ גבעת-ברנר, וב-1941 הצטרפה עם רוב חבריה ל"גשר". סבתא וסבא, וכל משפחתינו הגדולה, ניספו בשואה ומקום קבורתם אינו ידוע לאמי.

יואב זינגר