כבר עברה שנה מאז שאינך - איך כולנו קיווינו שתצא מזה, ולא... ולי עדיין קשה להבין ולעכל שלא אוכל להמשיך לראות ולשמוע ובעיקר לדבר איתך.
יואב - זוכר אותך בביקוריך האחרונים בגשר, איך תמיד רצית להתעדכן בקורות כאן - מהפרט הראשון לאחרון - מהנעשה במשק, עם באנשים ועם ברפת, הרפת שתמיד עניינה אותך ותמיד העסיקה ותמיד דיברת בה. אני בטוח שגם עכשיו היה לך איזה דבר מה לאמר על המתרחש פה.
אני רואה מול עיני תקופת חיים שלי איתך: גם לאחר עזיבתך את גשר תמיד הרגשתי אותך ברקע - כחלק ממני ומהמקום הזה.
זוכר איך כילדים היינו באים לעשות בביתך יין רימונים - איך קטפנו את הרימונים מהעץ הגדול שליד ביתך וברחבת הבית אביך לחץ את הגרגרים העסיסיים בעזרת מסחטה גדולה - הכניס לבקבוקי זכוכית גדולים יחד עם המון סוכר, השאיר למספר חודשים - והטעם - נהדר!
בתקופת הנעורים חיינו שלוש שנים באותו חדר, היה לך רדיו ישן וגדול על המדף - ממנו השתלשלו חוטי חשמל, עם חיבורים, מפסקים ואביזרים נוספים.
תמיד עניין אותך להרכיב ולהוסיף תיחכום. התיעצת בי איך תוכל להפעיל ולכבות את אור החדר מהמיטה, או איך יכבה הרדיו ביחד עם האור, ואיך תוכל לשים רמקול במקלחת ולשלוט בו מהחדר - זוכר איך מהר מאוד בנית מערכת סטראו חדשה ושמחת להראות לי ולהסביר לי על האפשרויות הטמונות בה ובחיבוריה, עד הפרט הקטן ביותר.
על הרפת שהעסיקה אותך ואת מחשבותיך, היינו יושבים ואתה סיפרת: איזה טרקטור קונים, באיזה ציוד חליבה משקיעים, מי נוסף לצוות ואיך משפיעה על הפרות תוספת מסויימת למזון ותמיד היית גאה שגם אבא שלך היה רפתן. אני הקשבתי והקשבתי וראיתי שככל שדיברת כך גברה התלהבותך.
מאוחר יותר, אחר הצבא, זוכר איך נפגשנו כמעט מדי ערב מוריס, אתה ואני, שמענו מוסיקה, שתינו ריכלנו עד השעות הקטנות של הלילה ונהננו. איך בוויכוחים ביננו תמיד הצגת גישה חד משמעית לנושאים מסוימים והגנת עליה בהתלהבות ובלהט. מוריס תמיד השתומם מעוצמת הלהט שלך. אני הבנתי אותך, הכרתי אותך, וידעתי שיש נושאים בהם דעתך נחרצת ולא יזיזו אותך - ידעתי גם שברגע ש"יזרקו" לך משפט בנושא אחר או איזה בדיחה - מיד תחייך ותעזוב את הנושא הקודם - עניינו אותך תחומים רבים.
אני זוכר אותך בחתונה שלך. כמה היית שמח ומאושר, וגם ברגעים האלה לא שכחת את החברות ביננו ובאמצע החתונה יצאנו שנינו מהאולם ההומה והרועש אל המדרגות בחוץ ושוחחנו כאילו היינו באותו חדר של תקופת הנעורים, ורק שאתה היית לבוש הדור ומעונב ואני קצת קינאתי בך.
לאחר מכן שנולד בנך דביר שמחתי לראות אותך מאושר ומרוצה ממה שהיה לך.
רציתי להגיד לך שלי היה מאוד טוב איתך, ידעתי שתמיד יש מישהו שאוכל לספר לו כל דבר והוא ישמע ויבין אותי. הרגשתי שהיית לי כאח אף יותר מכך, למדתי ממך הרבה - אזכור אותך ואספר עליך.
חיים