רב"ט יואב זינגר ז"ל

כל החיים מורכבים מתקופות,
חלקן קשות וחלקן יפות.
השאלה היא: איך זה שדווקא בתקופה היפה ביותר של אדם,
פתאום הכל נגמר, פתאום ליבו נדם.
לפתע כבר כותבים ספר לזכרו,
מספרים על עברו.
אך, רגע, מה אנחנו עושים?
זה יואב עליו אנחנו לכתוב מנסים?
אני, לצערי נתקלתי בהתמודדות עם מוות של אדם קרוב בעבר,
אבל אף אחד לא הזהיר אותי שאין חוקים, וזה לא חייב לקרות רק בגיל מבוגר.
ועכשיו, כבר שנה חלפה מאז אותו יום,
היום בו ניפרדתי ממנו, ואמרתי לו שלום.
אותו היום בו עמדתי ליד מיטתו,
מסרבת גם אז להאמין שזה נגמר, שאיבדתי אותו.
שכל האופטימיות שהיתה בי במשך שבועיים של סיוט היתה לשווא,
ומה בכלל עושים עכשיו?
כשכל התקוות והאמון שהיו כל-כך חזקים כשהיה בבית החולים,
נופצו לנגד עיני והותירו אותי בוכייה ללא מילים.
ואני, קטנתי מלנסות לתאר לכולם,
אסון, אובדן שכזה, שלהשיבו לא ניתן ולא ינתן לעולם.
יואב, תישאר בליבי לנצח!

עינת