למשה אחי - צעיר נצחי,
עזבת אישה ושני פעוטות
ותלית שלט: "תיכף אשוב"
ולא חשבת שהפתק יצהיב
ולא ידעת שלנצח עזבת, אחי
אתה שב בחלומות, צועד בדרכים
ואני שמחה ונפשי הומייה:
ההיה, או לא היה?
אני יודעת שניפגש שם למעלה
ואולי תקבל שם את פניי,
אולי תגיש לי גלידה
כמו שהייתי ילדה
ותפגיש אותו עם כל מתיי, כל העדה:
אבא ואמא, ויצחק וסבא וסבתא ויקב הקטן
ואולי גם עזרא (נהייתם שם קהילה, מה?),
אך בינתיים החיים נמשכים ואפילו נהנים
ואינני ממהרת, אך מותך חיסן אותי
מן הפחד לחדול, כי אני יודעת שאתה שם למעלה,
ואני מתגעגעת עד כלות
מליבי לא משיתיך, משה.
סבא בן 32, צעיר נצחי שלי, ואני מספרת לנכדיך
רבות אודותיך, ואפילו על מעלליך כילד
המכלות חיוך בפי כל.