רס"ן רפי רפאל קייקוב ז"ל

אלבום תמונות

חלום חלמתי, ובחלומי מוצא את עצמי במרומים העליונים, לפתע התחוללה סערה עזה, קולות וברקים, ענן כבד בו שלהבת אש ונוגה מסביב שופע ממנו. ומלאכי השרת עולים ויורידם בלי אומר ודברים, ומשקי כנפיהם בקושי נשמעים, בתנועה מתמדת כאילו נחיל דבורים. ואני, בעל החלום, עומד תוהה ומשתאה ומצפה בכליון עיניים לפיזור הערפילים סביב המראות שנגלו לנגד עיני.
הצפיה לא ארכה זמן רב, כי פתאום הופיע איש זקן, בעל שיבה לבנה, כולו הוד והדר, לבוש צחורים מכף רגל ועד ראש, מפניו קורנים קרני זיו ויפעה, מעורר יראה וכבוד בלב רואיו וחיוך קל נסוך על שפתיו, ומעל ראשו מרחפת בת קול שפתחה ואמרה: "פנו דרך, פנו דרך ליצחק אבינו!"
במקום הושלך הס והשתררה דממה. כולם מחכים בדריכות רבה למוצא פיו של יצק אבינו. לאחר כמה רגעים פתח יצחק אבינו ואמר: "שמעו מלאכים! האזינו צדיקים וחסידים! אני, יצחק בן שרה ואברהם, יחיד להוריו, נעקדתי פעם, ובסוף הבינותי שזה היה נסיון ולא למעשה, כי כך היה רצונו של האל יתברך שמו, והיום אנחנו מקבלים לשורותינו עקדה משולשת, עקדה של שני צעירים וצעירה אחת שאת שמותיהם תגלה לכם בת קול בעוד רגעים מספר".
ככלות יצחק אבינו לומר את מילתו האחרונה, הופיעה בת קול ואמרה: "על דעת המקום, ועל דעת אבות ואמהות, ועל דעת הצדיקים והחסידים הוחלט: הצעיר רפאל בן צביה ויהודה קייקוב ישב תמיד מימינו של יצחק אבינו, הצעיר אשר בן אניטה ושלום אלימלך ישב תמיד משמאלו של יצחק אבינו, הצעירה דפנה בת דליה ומשה לוי תשב מימינה של שרה אמנו".
לקול דממה דקיקה והמיית שופרות צעדו בהדרת קודש הצעירים רפאל בן צביה ויהודה קייקוב והצעיר אשר בן אניטה ושלום אלימלך אל מעונם אשר נקבע להם בליויית יצחק אבינו ומלאכי שרת, כמו כן צעדה ביראת כבוד הצעירה דפנה בת דליה ומשה לוי אל מעונה שנקבע לה בליויית שרה אימנו ומלאכי השרת.
"ועתה הקשיבו מלאכי שרת!" סיימה בת קול ואמרה: "תמה ונשלמה קבלת הנעקדים ועכשיו הם זקוקים לשקט, לשלווה ולמנוחה, לכן כל אחד מכם יחזור למקום כהונתו ולעמלו".
בגן עדן תהא מנוחתם!
יהא זכרם ברוך!

סברי גבאי, כרכור
ל' באדר א' תשמ"ט, 7.3.89