דרור יפה
נולד בי"ג בטבת תשי"ב, 11 בינואר 1952 בפתח תקווה.
נפל בי"ג בתשרי תשל"ד, 9 באוקטובר 1973 בסיני.
בוגר מחזור תש"ל.
דרור היה הבן הצעיר במשפחה שבה עוד שני אחים ואחות. אביו, שהיה ממקימי "החלוץ" בסוריה ואיש המחלקה הערבית של הפלמ"ח, נפטר בהיותו בן חמש. דרור היה קשור מאד לאמו ולאחיו הבוגר.
בבית-הספר היסודי התבלט ררור כתלמיד פעיל, חושב וסקרן. בפנימייה היה דמות מרכזית. ארבע שנים היה חבר במועצת המחזור, וביום התלמיד מילא את תפקיד מנהל בית-הספר. במהלך לימודיו נשלח דרור עם משלחת תלמידים לארה"ב.
הוא היה אינדיווידואליסט. חדרו היה תמיד החדר המסודר ביותר. נהנה מיצירות אמנות ומספר טוב. לא ויתר למדריכים ולמורים, כשאלה ניסו להעביר מסרים עמומים או דו-משמעיים. עם זאת היה שובב, וכשפרק מרץ התעלם מכולם. דרור היה ספורטאי מצטיין בתחרויות, אך לא בשיעורי הספורט. הוא היה בעל יכולת ביטוי מצוינת בכתב ובעל-פה ואהב תיאטרון. חבריו זכרו במשך שנים את התפקידים שמילא בהצגות, כשהוא מגלה יכולת הזדהות רבה. בשיעורים היתה הרגשה שלא מיצה את יכולתו.
בפעילותו בחברה חתר דרור לשלמות, והוא תמיד מילא אחר התחייבויות שקיבל על עצמו. אולם עקשנותו הכבידה לא פעם על ניהול דיונים אתו. הוא ידע לדובב חברים, ונמנע מלהסגיר את רגשותיו. משחלה אחיו חיים במחלה ממארת, לא יכול היה להסתיר את דאגתו לאח, שהיה לו כמו אב. החוויה הקשה של מות אביו בילדותו והחרדה לגורל האח, שאותו כיבד גם בשל הישגיו האקדמיים, עוררו בו הרהורים על האלוהים ועל גורל האדם, הרהורים שבהם שיתף חברים בשעות של מצוקה.
דרור רצה להיות הטייס הראשון מבוגרי "בויאר". בקורס טייס כמו בבית-הספר ובפנימייה, ניסה להעמיד פנים כאילו אינו מתייחס ברצינות לדברים, ויצר לעצמו דימוי של שובב. אולם בלימודים העיוניים התגלו יכולתו הרבה והמוטיווציה החזקה להצליח. רק הדאגה לאח עוררה בו אי-שקט ופגעה בו לא פעם.
הוא השלים עם העובדה, שישרת כנווט ולא כטייס. השתלבותו בטייסת הפנטום היתה מהירה. הוא רכש את המיומנויות המורכבות, הנדרשות מנווט, והצטיין. גם כאן תרמו החתירה לשלמות והמוטיווציה הגבוהה להצלחתו. הוא התנדב לכל משימה.
בתקופת שירותו הצבאי יזם פגישות וקשרי מכתבים בין בני המחזור. גם בתקופה זו היה המנהיג הלא מוכתר של חבריו. הוא הרבה לדאוג לאמו וגילה כלפיה אחריות רבה.
בהיותו תלמיד כתב עבודה גדולה על תעלת סואץ. הוא נהרג כשמטוסו נפגע בקרב בשמי סואץ. אחיו חיים נפטר זמן קצר לאחר נפילתו.