טוראי משה מוסה אדמוני ז"ל

המבצע החל בליל ה- 6.4.48. מספר כוחות חסמו כבישים המתחברים לדרך השיירות, בציר חולדה-לטרון, תפסו משלטים החולשים על הכביש משער-הגיא לירושלים ואיפשרו מעבר שיירה של 60 מכוניות. בשיירה עלה הגדוד הרביעי של הפלמ”ח ('נחשון 2'), שהגיע לבסיסו בקריית-ענבים.
גדוד 'נחשון 1' תפס מספר כפרים ערבים בגיזרה המערבית (חולדה הערבית, דיר-מוחסין) ואת מחנה ואדי צראר.
עיקר הקרבות ניטשו על הקסטל, וכמה מן המשלטים עברו במשך הימים מיד ליד. ההתקפה הערבית הקשה ביותר הייתה ב- 8.4, לאחר שבלילה הקודם נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. באותו יום פונה הקסטל לאחר שלמגינים נגרמו אבידות כבדות והכביש לירושלים נחסם. מטה 'נחשון' הורה למג”ד 'נחשון 2' לחזור ולכבוש את הקסטל, ובליל 9.4.48 כבש הגדוד את הקסטל מחדש בסיוע חי”ש ירושלים.
הכביש נפתח מחדש. בחסות ההתקפה עברה שיירה של 20 משאיות מירושלים לקריית-ענבים. בקטע המערבי שותקו כל בסיסי האוייב ובקטע המזרחי נתפסו משלטים זמניים לאורך הדרך. בליל 11.4.48 נכבש הכפר קולוניה ונהרס.
ב- 13.4 עלתה לירושלים שיירה של 200 משאיות, פרקה מטענה וחזרה לחולדה. במסגרת המבצע הובאו לעיר 900 טון אספקה. יצויין כי אף על פי שהכביש היה פתוח, לא נוצלה ההזדמנות להעביר שיירות נוספות, בשל הקשיים באירגונן בשפלה.
עם סיום המבצע הוחזרו היחידות המשתתפות לחטיבות-האם שלהן ולגזרות בהן פעלו לפני כן. האבידות במבצע היו: 57 הרוגים ו- 72 פצועים.
הצלחתו העיקרית של המבצע הייתה במיפנה שחולל בזירת המערכה, ביחסי הכוחות ובשיטת הלחימה - מיפנה ששימש נקודת-ציון בהתפתחות הלחימה במלחמת העצמאות. זה היה המבצע ההתקפי הגדול והמורכב ביותר שנערך במלחמה מאז פרצה.
מפעולות בנוסח “פגע וברח”, בכוח בגודל של מחלקה או פלוגה, עברו בבת אחת לסדר-גודל של חטיבה, לפעולה שמטרתה כיבוש והשתלטות. במקביל, הועברו בגלוי מספר שיירות שחיזקו את מלאי האספקה של העיר.
שמות הנופלים מבין לוחמי הפלמ”ח: אברהם אלמוזלינו; שמעון אלפסי; נחום אריאלי; יוסף אדלר; משה אדמוני; אברהם סיט; דוד עבוד; שלמה שכטר; אליהו בן-גיאת; חיים גרדין; שמואל כהן; נתן מזור; רפאל מלניק; משה פרפר; מאיר רוזנבלט; סעדיה שרעבי; אריה מנדל בן-הלל; מרדכי דגי;