תפריט נגישות

טוראי אריה-ליאון גבירץ ז"ל

החיים במחנות העקורים

אלבום תמונות

"תורה ועבודה" היא סיסמתה של תנועת "הפועל המזרחי" ואף כינויה של התנועה. תנועה זו הייתה למעשה חלק מתנועת "המזרחי" שנוסדה בשנת 1902 בידי הרב יצחק יעקב רינס והסופר זאב יעבץ. עקרונות "המזרחי" נתקבלו בוועידה העולמית בשנת 1904 ונקבע בהן כי נוסף לעקרונות הציונות שנקבעו בתוכנית באזל, תנועת המזרחי חושבת שקיומו של עם ישראל מותנה בשמירת התורה והמסורת, בקיום המצוות ובשיבה אל ארץ ישראל.
תנועת "המזרחי" קבעה את מרכזה בירושלים ועסקה בעיקר בנושאים: דת, חינוך ומפעלי תרבות תורניים ספרותיים. הימנעותה של "המזרחי" מפעילות בתחום העבודה וההתישבות הביאה את צעירי "המזרחי" להקמת הפועל המזרחי בשנת 1922. הפוהמ"ז קיבל את עקרונות "המזרחי", אולם הוסיף עליהם את התביעה לצדק סוציאלי ולחיים יצרניים מיגע כפיים. עקרונות אלו הביאו להקמת ההתישבות החקלאית השיתופית במושבים ובקיבוצים הדתיים על ידי חברי הפוהמ"ז. למרות ההבדלים בין שתי התנועות, השותפות בינהן נמשכה בעיקר באמצעות המרכז העולמי של המזרחי שהמשיך לרכז את הפעילות בנושאי חינוך, דת ותרבות תורנית.
הפעילות של "הפועל המזרחי" בחוץ לארץ אורגנה על ידי "הברית העולמית של תנועת תורה ועבודה" שהפעילה את התנועות החלוציות של "המזרחי" תחת השמות: "השומר הדתי", "בני עקיבא", "צעירי המזרחי", "תורה ועבודה", "בח"ד, וכו.
חברי הפועל המזרחי במזרח אירופה בקבוצותיהם השונות היו חלק מן העוברים מערבה במסגרת "הבריחה". מרביתם התמקמו במחנות העקורים באוסטריה, באיטליה ובגרמניה, שם קיימו בעיקר פעילויות חינוך ותרבות והתארגנו לעלייה לארץ ישראל במסגרת ההעפלה. כ 8000 אנשי "תורה ועבודה" הצטרפו לאוניות מעפילים שגורשו לקפריסין.
התנאים הקשים באוניות המעפילים, המאבק נגד הגירוש והחיים במחנות קפריסין לא שברו את רוחם של כלל המעפילים. למעפילים הדתיים נוספו קשיים שמקורם שמקורם בקושי להשיג מזון כשר ולשמור על קיום מצוות. אולם על אף זאת נשמרה הרוח החלוצית דתית ציונית של חברי התנועה. לרוח זו ניתן ביטוי פעמים רבות בביטאוני התנועה ובהחלטות של מוסדות התנועה בכל הרמות, כאשר בכל הזדמנות ציינו חברי התנועה את השאיפה והחזון להיות חלוצים דתיים בארץ ישראל. רוח החלוציות הדתית הייתה המנוע לכל פעילויות תנועת "תורה ועבודה" במחנות המעצר בקפריסין.
בין המעפילים שהוגלו לקפריסין בחודשים אוגוסט דצמבר 1946 היו כ 36 גרעינים קיבוציים של הקיבוץ הדתי ובהם כ 1140 חברים.

בניית אתרים: