סגן עזרא עפגין חורין ז"ל

(מתוך קובץ הזכרון "העשרה" אפיקים 1948)

פעם ראשונה ראיתי את עזרא ברמת רחל. היה ליל חורף ואנשי המחלקה הקשיבו לקול חלילו. האנשים ישבו על גבי המיטות, באותו בנין לא גמור אשר שימש מעון לאנשי הפלמ"ח. לפתע הפסיק ובשום אופן לא רצה להמשיך. הסתכלתי בו היטב. צנום ושחום, ועינים לו שחורות ועמומות.
לאחר זאת ראיתיו מקרוב במחלקה המיוחדת אשר הוקמה בפלמ"ח. במחלקה זו היה עזרא אחד האנשים המרכזיים. לכאורה פרחח ואוהב תעלולים, אך מתחת למסוה של קלות הדעת שכן אדם היודע את אשר לפניו.
רב כשרונות היה. את הלימודים והאימונים המיוחדים קלט בקלות ובטבעיות והיה לעזר רב לחבריו הנחשלים. היה בין הראשונים אשר הוטל עליהם תפקיד ומשהוטל עליו ביצע אותו במלואו. ועוד משהו מיוחד היה בו שהבדיל בינו ובין יתר אנשי המחלקה. חבר קיבוץ היה, חבר צעיר אשר הצטרף לנוער של משק ותיק. בגאוה היה מראה את מתנות החג אשר היה מקבל ממשקו.
ובגעגועים חלם על מועד שחרורו, על שובו למשק ולעבודה. בחורף של שנת 1946 התקיים קורס ארצי לחבלנים באפיקים וגם עזרא השתתף בו. אז ראינו את החיבה אשר רוחשים לו חברי המשק ובעיקר הילדים. הוא ידע לקחת אותם שבי.
לאחר קורס זה אשר גמר אותו בהצטיינות היה מדריך לחבלה במחלקתו והרבה מכשרונו היה משקיע בכדי להקנות תורה זו לאנשיו על בוריה.
עזרא עבר בפלמ"ח את שלבי המאבק. השתתף כמעט בכל המבצעים. על מחלקתו, בתור שכזו, הוטלו תמיד תפקידים חשובים. בכל עליות המעפילים השתתף ונתן את כוחו מרצו. יחד עם מחלקתו הבטיח מפני שליחיו של בוין את עלית השרידים לחוף מבטחים.
לפרק זמן השתחרר וחזר לביתו למשקו, אך לפני התחלת המלחמה חזר. ראיתיו יוצא וחוזר וכל יציאה שלו היתה כרוכה באי חזרה. במלחמת העצמאות שלנו נפלו הרבה אנשים אך מה רב ההבדל בין נפילתם ונפילתו.
קשה ואי אפשר לכתוב על עזרא דברי הספד. זהו חומר לסופר ולמשורר אשר ברבות הימים יעלו על גבי ספר את גבורת האיש, את צניעותו ואת גורלו.

חיים רוזן


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח