מפח נפש
מפח נפש זהו רגש שקשה מאוד לשאתו. יודעים אנו על מקרים כאלה עוד מהתנ"ך. לדוגמא: מכירים אנו את הספר יונה שבו האגדה והמיאות משתלבים באופן מפליא. וגם נמצא דמיון ללא שום ספק בין האגדה אז למצב כעת. ביונה רואים אנו את האיש היגע והצמא שמגיע תשוש כוח ביום קיץ חם אל הקיקיון. חול המדבר חדגוני, במרחבים אין חי, אין צמח, אלא חול, רק חול. והנה: בשממה זו קיקיון הופיע. יונה מזרז צעדיו הנחשלים מגיע לקיקיון ומתחיל לנוח, והנה הקיקיון איננו.
בסיפור זה מובעת הרגשת מפח נפש במלואה, מפח נפש רווי כאב. וכעת לעצם הענין: אומת ישראל נודדת בעולם בלי מנוחות, עייפה למין קיקיון כזה ששמו "מולדת". נודדת היא, בכל מקום נאנקים בניה תחת רומסיהם. והנה הופיע הקיקיון המדומה הזה בדמות מפלגת ה"לייבור" או מין בווין כזה שמי יודע את עברו (אומרים עליו שהיה כיס בנמל) ובעודו בלתי אחראי לדבריו מושיט בכל לבבו ובטובו את הקיקיון הנכסף לאומה המפרפרת בצורת הבטחה. אך הנה עלה ה"לייבור" לשלטון, והקיקיון - נעלם ואיננו.
וזהו כמובן מפח נפש שמעורר אחריו רגשי נקמה מתפרצים של אומה שלמה, שאבדה את המוני בניה.
אפרים קוטר (מתוך עלון הגרעין)
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח