בן שושנה ומרדכי. נולד ביום כ"ח באלול תשל"ד (15.9.1974) בחולון, אח בכור לשירי. ערן למד בחולון, בבית-הספר היסודי "דינור" ובבית-הספר התיכון המקצועי "נמיר", במגמת מכונאות רכב. במשך שנתיים נוספות למד ערן מכונאות רכב, במסגרת "משלב" בתל אביב.
בראשית דצמבר 1992 התגייס ערן לצה"ל והוצב לשרת בחטיבת גולני. הוא היה חייל ממושמע בעל קסם אישי. היתה בו שמחת חיים סוחפת, אשר שימשה מקור כוח בלתי דלה לכל הסובבים אותו. ערן היה דמות של מנהיג בחבורה.
ביום כ"ד בתמוז תשנ"ד (3.7.1994) נפל ערן בעת מילוי תפקידו, באיזור מוצב טייבה שבדרום לבנון. באותו יום, לאחר סיור שגרתי באיזור, חזר ערן לבסיסו בנגמ"ש עליו פיקד. הוא הוביל את הנגמ"ש לעמדת התדלוק, יצא מתוכו כדי לכוון את הנהג, ולא הבחין בקו מתח גבוה שהיה מעליו. קו המתח פגע בראשו של ערן והוא התחשמל ונהרג מיד. נהג הנגמ"ש, סמל אביקם הופמן, ניסה להציל את ערן אבל גם הוא התחשמל ונהרג. ארבעה חיילים נוספים נפגעו כשניסו להגיש עזרה לחבריהם.
ערן נפל בטרם מלאו לו עשרים שנה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.
הוריו של ערן רכשו לזכרו ספרי תהילים מעוטרים ברימונים, שנמסרו לבית הכנסת "כורש" בקרית מלאכי.