צנום ושקט, אהב את העבודה והיה עושה אותה ביסודיות עד הסוף. אם-כי היה חלש, לא היה מוותר על עבודות קשות. רצה תמיד להיות עם כולם, ולעשות מה שעושה החזק. עם זה היה מצליח, אפשר לומר - יותר מכולם.
תמיד היה קשה לו להתבטא בדיבורו, אך אוזן חדה ידעה להבחין כי שוחר טוב הוא לכולם.
היה עקשן לדבר אם ראה בו מטרה צודקת, אך ניתן לשכנוע ע"י הסברת חברים.
תמיד היה סגור עם עצמו וקשה היה לדעת מה הן מחשבותיו.
כשהשיחה נסבה פעם על האויב, היה תופס לפתע את מעדרו, משווהו בן-רגע לכלי-יריה, וצועק כילד: "אילו נתנו לי מכונה, הייתי קוצר בהם, קוצר בהם, קוצר בהם"... עם זה היה מכוון את ידיה מעדרו מול החלל ומשמיע קולות-יריה בפיו. אחר היה מפסיק, מתבונן בחבריו וצוחק אתם למעשה-המשובה.
והנה הלך שלום'קה לקצור בהם באמת, והוא עוד הספיק גם לקצור, אך נפל... והוא צעיר כל-כך...
עכשיו עומדים עצי-האורן ששלום'קה נטע, עומדים על הגבעה מול הנקודה - ומבכים את האילן הרך שנגדע לפני עתו.
אבידוב
מתוך "לזכרם" חברי הכשרת "החושלים" עמיעד
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח