תפריט נגישות

טוראי דן הוכברג ז"ל

דברים לזכרו

זוג עינים היו לדן, זוג עינים חולמות וחושבות. יושב היה שעות וימים, יושב והוגה. הוגה היה וחוקר בכל הסובב אותו וידע לראות את הנולד, ראה ומלא את הדרוש. מופלא היה דן זה, היה בו דבר מה מיוחד.
דן נולד בביה"ס מקוה ישראל. עברו שנים ודן החל לעלות ולשגשג וככל שגדל גילה כשרון חדש ויכולת רבה. אחרי סיום ביה"ס העממי גמר אומר להרחיב את ידיעותיו בטרם ילך בדרך ההגשמה. גם בגימנסיה עשה חיל. שקד, למד וקלט כל אשר יכול. בפי מוריו היה "עילוי". יום יום היה יושב ומנגן, שקוע כולו בפסנתר ובשלל הצלילים, מצייר, כותב, עובד ולומד. שובך היה בחצר, שובך יונים גדוש. אותם גדל וטיפח. קשור היה ליונים ושותף היה לחייהם.
כך חלפו ששה עשר אביבים והחלו עולים נחשולים זידוניים להכרית את הישוב. המצב החמיר ודן החל לחפש את המקום היעוד לו. בתקופה זו קיים היה במקוה גרעין המתעתד לצאת להכשרה ולכשידרש, גם למערכה.
בלי לפקפק קושר הוא קשרים ומתחיל לחיות את חיי הגרעין. נסתיימה פרשת הגרעין ולאחר מספר ימים טולטלנו לגליל. בקרבות אלה ידע דן את המוטל עליו, נלחם כראוי ובגבורה רבה. בקרבות ממשיך הוא להגות ומחכה לסיום המערכה. רוצה הוא לגמור ולהתחיל ליצור ולהגשים. באה ההפוגה ואתה המנוחה ולאחריה יוצאים למבצע דני. במבצע דני - נפל דן.
כדור העופרת ניתק פתיל חיים שעתיד היה לבעור ולהאיר שנים רבות. אבד נער בעל שאר רוח, ברוך כשרונות, שצריך היה לעזור לנו ולעם כולו. נשארנו המומים מהמכה, זמן רב לא נבין את פשר הדבר, אבל דן איננו. ברצוננו היה להמשיך יחד, אבל עלינו יהיה להמשיך בלעדיו ולהשלים את אשר רצינו להתחיל.
נציב מצבת זכרון לך, דן, ולכל אלה שאבדו ואינם.
עליז
מתוך הספר "לזכר הי"א", הכשרת גבור תש"ט

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: