טוראי זהר אטקין ז"ל

זהר

הלכת בנתיב שהלכו בו רבים ולא שבו. הלכת באיבך, צעיר ורך. עוד טל עלומים על פניך, וכבר נחלצת לעזרת העם, לעזרת חבר בקרב חשת. ואת מותכם מצאתם יחד. כשאול ויהונתן נפלתם, בשאון קרב ומלחמה.
זהר, כשמך כן אתה, זהר ושלו התהלכת בתוכנו. מבט עינך הרציני והבטוח היה משרה בכלנו רגש של בטחה. אזכרך זהר מבין כתלי בית הספר עת ישבת דרוך וגמעת את מילות מוריך בצמאון. הצטינת בלימודים. מוריך שבעו ממך נחת כי מצאו כור להטיח בו את תורתם. היית עזר לחבריך בכל, פעיל וער בחברה, וכולנו אהבנוך כי היית מרכז הענין. בשקט המופלא שבעיניך שבית את לבות כולנו. את יעודך לא חפשת בשאון קריה; מבט עינך השקט הנחה אותך לנווה השקט, לחקלאות. שם בקשת למצוא את מבוקשך ולא זכית...
בהיותך במקוה-ישראל היינו מצפים לבואך לבדר את רוח החברה.
זהר! חשבנו על עתיד אחד שלמענו יעדת את עצמך. השארת אותנו בדד בדרך להגשמת חלומנו.
זהר! גאותנו עליך כחבר ודמותך תלונו באשר נלך.

אבי
בית-הספר החקלאי נהלל.
כ"ו סיון תש"ט

מתוך החוברת 'זהר' שיצאה לזכרו. בצרון תש"ט. החוברת נמצאת בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח