הדמעות חונקות בגרוני, גדול הצער והכאב לבלי נשוא.
ואתה, הן כה צעיר היית, וחביב. וכבר לא תחייך לאיש. עיניך החביבות נעצמו ופיך לא ישמיע את מהתלותיו. קשה לעכל כל זאת. הן הן רק אתמול היית, דיברת וצחקת עמנו וכבר היום הלכת לבלי שוב.
שאיפות, תשוקות ואידיאלים יפים - הכל נטמן בעפר.
קשה לי להלל ולשבח, הן כל חבריך אהבוך ומלים מעל גבי נייר לא יביעו מאום, אף שמץ ממה שהיית, אחי החביב.
השארת אחריך חלל ריק ודברים שניים: זכרונות מדאיבים עם דמעות בעיניים.
אך תמיד תישאר עמנו!
אחותך