תפריט נגישות

רב"ט מאיר טלבי ז"ל

שדות ים

אלבום תמונות

קיבוץ שדות-ים הוקם בסוכות 1936. באותו זמן פורסמה קריאתו של דוד בן-גוריון לנוער: לכבוש את העבודה בים, להיות ספנים, דייגים ועובדי נמל. ואכן, תנועת "הנוער העובד" ראתה בכך אתגר והקימה את "קבוצת הים", שלימים נקראה "שדות-ים".
שדות-ים נועדה להיות קיבוץ ימי, שיתישב בקירבת הים, יעסוק בדייג ובספנות, וליד זה - גם בחקלאות. המשימה הוטלה על 25 חברות וחברים משתי "הכשרות" של הנוער העובד, הכשרות נען ועין חרוד. מספר חברים עסקו בדייג, בשיטת המיכמורת, ורובם עבדו בנמל חיפה, כסבלים וסווארים. היתה זו תקופת מאורעות 1936-9, ועבודת יהודים בנמל הבטיחה שהערבים לא יוכלו להשבית את הנמל. שדות-ים ישבה במיפרץ חיפה, בצריפים ואוהלים בקריית חיים, וציפתה לעלייה להתישבות במקום מתאים.
את מלאכת הדייג למדו בחורי שדות-ים ממדריכים ששכרה מחלקת הדייג של הסוכנות: איטלקי - לדיג מיכמורת יוגוסלבי - לדיג אורות ודייגים ערבים - לשיטות שונות של דיג חופי.
בינתיים קלטה שדות-ים עוד כמה הכשרות של הנוער העובד, וכן חברים מתנועת "המחנות העולים", לאחר שתנועה זו החליטה לשתף פעולה עם הנוער העובד בהקמת קיבוץ ימי. כמו כן נקלטו בוגרי חברת נוער עולה מגרמניה.
ביום 2.5.1940 עלתה שדות-ים להתישבות בקיסריה, מתוך מגמה לפתח במקום את הדייג החופי, ובהמשך הזמן - לעסוק גם בחקלאות באדמות המקום, לאחר רכישת זכויות חכירה מערביי הכפר קיסריה (המצודה הצלבנית). התנאים היו קשים, - ללא כביש, ללא אדמה לעיבוד, ללא תקציב התישבותי, אספקת מים בצימצום, תוך מאבק בלתי פוסק עם חברת פיק"א של הברון רוטשילד (בעלת מרבית אדמות קיסריה) שלא ראתה בעין יפה את התיישבותנו במקום.
באירופה פרצה מלחמת העולם השנייה. הגיעו ידיעות ראשונות בדבר גורלם של יהודי אירופה. נרקמו תוכניות להעפלה של שארית הפליטה ועלתה חשיבותה של ההתישבות בקיסריה - כמקום לנחיתת מעפילים וכמרכז להכשרת צוותי ספינות ההעפלה: בחורי הפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם).
בשנת 1941 הגיעה חנה סנש לשדות-ים. היא הגיעה לארץ מהונגריה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, למדה חקלאות בביה"ס החקלאי בנהלל, ועם סיום לימודיה הצטרפה לשדות-ים.
חנה נתפסה לאתגר של קיבוץ בתחילת דרכו, המתמודד עם תנאי חיים קשים - וכן הוקסמה מיפי הטבע, כפי שמצא את ביטויו בשיר שכתבה: "הליכה לקיסריה": "אלי, שלא יגמר לעולם/ החול והים,/ רשרוש של המים,/ ברק השמים,/ תפילת האדם". חנה היתה חברה בשדות-ים כשנתיים. בהמשך גוייסה על ידי המוסד לעליה ב' לשליחות הצלת יהודים בהונגריה. היא צנחה יחד עם 32 הצנחנים שצנחו באירופה הכבושה בידי הגרמנים, נתפסה ע"י שוטרים הונגרים ובנובמבר 1944 הוצאה להורג בבודפשט.
הישוב בקיסריה הלך וגדל, עקב קיום הקורסים הימיים של הפלמ"ח, וגם עקב העברתם למקום של ילדי הקיבוץ ושארית החברים שעוד נותרו במיפרץ חיפה.
ניקדחה באר ניבנו מיבני שיכון ובתי ילדים. החלו להגיע אניות מעפילים ראשונות (הראשונה שבהן הספינה "דלין" - בפיקודו של חבר שדות-ים, ישראל חורב). מרבית האניות נתפסו בדרך ע"י הצי הבריטי, אך כמה מהן הצליחו להגיע לחוף למרות הכל.
הבריטים ניסו להפסיק את ההעפלה בכל האמצעים - כולל חיפושי נשק ב"שבת השחורה", ב-1946. כל בחורי שדות-ים נלקחו למחנה מעצר ברפיח. בינתיים עסקה חוליית החבלה הימית - גם היא בסיסה בשדות-ים - בפיצוץ האניות ששימשו את הבריטים להעברת המעפילים למחנות שבקפריסין.
עם הקמת המדינה זכתה שדות-ים למישבצת קרקע חקלאית ולקליטת חברים נוספים. כיום מונה שדות-ים כ-600 נפש.
בגלל אי רווחיות נאלץ הקיבוץ לחסל את הענף הדייג וכיום מתבטאת המגמה הימית בעיקר בספורט הימי, המפותח כאן מאוד. בחקלאות אנו עוסקים בגידולי שדה (בעיקר כותנה); מטעים (בננות, אבוקדו, הדרים); וענפי החי (רפת, לול). בתעשייה יש לציין את מיפעל "שיש-אבן קיסר", את "מרצפות שדות-ים", וכן נגרייה גדולה. בשנים האחרונות עלתה חשיבות ענף הארוח "כיף ים", המאפשר למתארחים בילוי בים וביבשה.

בניית אתרים: