אלבום תמונות
יום ו' 13.11.53
שלום רב!
אני מקווה שאתם מרגישים טוב, גם אני מרגיש טוב, הסתדרתי בנסיעתי סדור גמור. נסעתי לתל-אביב ב-03:30 אחה"צ, הגעתי לתל-אביב קניתי כרטיס לאוטובוס וב-04:00 נסעתי לקיסריה האוטו הגיע לכביש קיסריה בדיוק ב-06:00, הלכתי ברגל קצת פתאום בא אוטו משא, נפנפתי ביד שיעצור ולא עצר, אחרי כמה עשרות מטרים נעמד, הוא היה של איש אחד מהמעברה ולא המשיך לנסוע יותר, אח"כ הלכתי עוד חמישה רגעים פתאום בא ג'יפ שנסע לקיבוץ, נפנפתי שיעצור ולא עצר, יותר לא באו אוטובוסים והלכתי בלילה 3/4 שעה ברגל עד הקיבוץ, אגיד לכם שהייתי עייף מאוד וגם קצת פחדתי ללכת לבד עם השק הגדול שהייתה בו השמיכה, הגעתי לקיבוץ ונכנסתי לדירה שלי החדשה, בה אני ישן עם עוד ילד וילדה, הדירה נחמדה מאוד עם ארון ושולחן יפה, וגם קיבלתי חיפה כדי לכסות את המיטה (זה כמו שאתם קוראים לזה שטיח אלא שבעברית נכונה קוראים לזה חיפה), העיקר שהיה כף לישון עם השמיכה יש לי תא גדול, ואת המזוודה אני שם בתוך הארון במקום שתולים בגדים. היום ניקינו ניקיון יסודי סביב לבית, ובחדר האוכל שלנו, ובבית עצמו, ואחרי שבוע וחצי שהיה המורה חולה, הוא בא היום לאחר שקם ממחלתו אלינו לבית. עדיין לא לימד, אולי נתחיל ביום ראשון ללמוד, כשהלך אמר לי שאלווה אותו ואגיד לו "מה העניינים?". סיפרתי לו את כל מה שהיה עם רות, ועם מנחם שהוא לא רוצה לסדר אותי בעליית הנוער הוא אמר שהיה עניין וזה כבר נגמר ולא הצליח אך אני לא גמרתי עם זה, אמרתי לו "בשל מה כל ההתרוצצויות האלה, ובשל מה לשקר ולהגיד שאני בכיתה ח'? האם לא יכלו להגיד לי לפני שנכנסתי לקיבוץ שרוצים כסף?" הוא אמר שהקיבוץ רוצה להכניס ילדים, אבל אין הוא יכול להחזיקם בלי כל תשלום" הכוונה לתשלום לא מההורים אלא ממוסדות שונים, אמרתי לו שהיה תנאי שהוא, שהילדים מתקבלים חינם ללימודים ולקיבוץ, אך הוא אמר שאם יש לקיבוץ הזדמנות לקבל כסף מהסוכנות מדוע שלא יקבלו? הם אינם דורשים זאת מההורים, ואם הם אינם מצליחים לקבל הרי זה לא פוגע בילד ולא פוגע בהוריו של הילד, אח"כ הוא אמר שכנראה אימא כעסה עד כדי כך שהלכה לרפי ולריטר, אמרתי לו שהיא צודקת שכעסה כי היא הייתה צריכה להתרוצץ הרבה פעמים, ואין דבר כזה, היא נעלבה וכעסה וודאי שתיעלב מכעס כשיאמרו לפניה שבנה יורד לכיתה ח', ואם היו רוצים תשלום כלשהו היו פונים לזה שסידר אותי אל רייטר "התווכחתי אתו חצי שעה הוא אמר שאימא שלי לא הבינה כראוי את העניין, אמרתי לו שהיא הבינה היטב את העניין ואני הסברתי לה אותו היטב" הוא אמר שכנראה אנו חושבים שהקיבוץ הם סוחרים, והוא גם אמר שזה לא חטא אם הם מצליחים לקבל כסף מהסוכנות בעד ילדים שנמצאים אצלם, הוא הדגיש שהעניין הזה היה ונגמר, הוא אומר "לא הצלחנו כי גם אתה לא נרתמת לעניין כראוי" ושוב התחלנו להתווכח, לבסוף אמר שזה לא פוגע בי ובנוכחותי בחברה, וכאילו לא היה שום דבר, וזה לא פוגע בשום דבר שקשור אלי, הוא אמר שאם אני רוצה ללמוד אני יכול ללמוד אפילו בקיבוץ יותר טוב מהעיר. העיקר הרצון, אמרתי לו שרותה תכתוב לו עוד מכתב, הוא אמר לי וחזר ששום דבר לא קורה אם זה לא הצליח, והכל שב על מקומו בשלום. יכול להיות שבמכתב זה לא מובן כראוי העניין כשאבוא בחופש חנוכה אסביר לכם את הפרשה.
יש לי לבשר לכם בשורה שקיבלתי מכתב מהמורה אלעזר, ובו הוא כותב שהוא מתבייש מאוד בכותבו לי, והוא היה עסוק כל כך שגם להוריו לא כתב יותר מחודש, וגם בביתו לא הספיק לבקר, והוא מודה לי מאוד על "התמונה היפה" שלי והוא שומר אותה כמזכרת על הימים היפים... (אין המשך, חבל...)