אלכס יניב (שקלנייביץ) ז"ל, נולד בחולון בתאריך 3.6.52.
בתום לימודיו בבית-הספר העממי הצטרף, על פי החלטתו, לפנימיה הצבאית. כאבים בברכיו אילצוהו לפרוש זמנית מהפנימיה ולהצטרף לתיכון עירוני חדש בחולון.
בהשראת המורה לחנ"ג, מר יאיר טאו, "נדבק" אלכס בקדחת הכדוריד (כמו רבים וטובים מתלמידי תיכון חדש) וחיש-קל, לא בלי להצטיין בכל שאר ענפי הספורט, הפך לכדורידן מצטיין בנבחרת תיכון חדש ובאגודת "הפועל" חולון.
בתום תקופת הלימודים בתיכון, אותה סיים בהצלחה בקלילות האופיינית לו, החליט (לאחר מאבק קשה עם הוריו בעניין הצטרפות ליחידה צבאית מובחרת) להמשיך ללמוד במסגרת העתודה הפדגוגית בבית-המדרש למורים לחנ"ג במכון וינגייט, יחד עם חברו לנבחרת ביה"ס ולקבוצת הכדוריד ב"הפועל" חולון - יצחק ליסמן.
עוד בשנתו הראשונה במדרשה, הוזמן אלכס לנבחרת אס"א, אשר מרבית שחקניה נכללו גם בנבחרת ישראל, ויצא עמה לאליפות העולם לסטודנטים בצ'כוסלובקיה.
לאחר שסיים שנה א' במדרשה, גבר עליו מצפונו, ובתום תקופת התלבטות ארוכה, שכללה שוב ויכוחים הם הוריו (בעיקר עקב היותו של קובי, אחיו, טייס קרבי), עזב אלכס את וינגייט והצטרף ל"גולני" כשמטרתו היא "הפנינה שבכתר" - סיירת גולני.
למותר לציין, שמטרתו זו הושגה, תוך שהוא מגלה כושר חיילות מפליא.
במהלך השרות הצבאי בסיירת לא ניתק אלכס את הקשר עם קבוצתו, "הפועל" חולון. לא היה אדם אחד במדינה הקשור לענף הכדוריד אשר לא זכה לחזות באלכס מגיע עם שריקת הפתיחה למשחקי קבוצתו, במדים, מאובק וסחוט, מתקלף מהקלצ'ניקוב וממדיו, מזנק לתוך התלבושת אשר תמיד המתינה לו, שולף נעליו מתוך תיק ה"אדידס" המסורתי אשר ידידו ישראל זגרובוביץ (זהר) דאג תמיד להביא מהבית - עולה למגרש לאחר חימום קצר - ותמיד מצטיין.
אנו, שמלווים את הכדוריד הישראלי מאז ועד היום יכולים להעיד שאין אח ורע לתופעה כזאת.
ואולי זה המקום להציג את אלכס הכדורידן - מסירות אין קץ, מוטיבציה אדירה. רמת-אימון מירבית, אמונה ביכולתו ויכולת חבריו, חברות למופת, קור-רוח במינון הנכון אשר רק מי שלא הכירו - חשד בו באדישות, קואורדינציה מושלמת של איברי הגוף, אשר הפכו אותו לשחקן טכני ממדרגה ראשונה (כל המדינה דיברה על "כניסת יניב" - לאחר הטעיה ימינה, שינוי כיוון מהיר שמאלה בין המגינים 1-2, וזאת כשפניו לנקודת הקרן - שליחת יד ארוכה והקפצת כדור לפינה הרחוקה - התחתונה - לרשת).
אלכס נפל במלחמת יום-הכיפורים העקובה מדם, ביום שישי 12.10.73, לאחר שהתנדב למשימה שהוטלה על יחידתו.
טורניר כדוריד זה נערך לזכרו, מאז 1974, כמעט ברציפות - משתי סיבות עיקריות:
ראשית - משום שאין אנו יכולים לשכוח את אלי, החבר, הקרוב, הספורטאי, הכדורידן - ולא נוכל לשכוח לעולם.
ושנית - משום שכפעילי-ספורט ואנשי כדוריד, אנו חשים כי חובה עלינו להנחיל את דמותו של אלי לדורות הבאים - כדוגמא וכמופת.
יהי זכרו ברוך!!!
עיריית חולון
אגף החינוך והתרבות - מחלקת הספורט