רק אתמול עוד צחקנו יחד ובילינו יחד בדיסקוטק. צחקנו מהבדיחות שלך ומהחיקויים שהיית עושה לנו.
תמיד היית ילד טוב ועושה את כל העובדה שהוטלה עליך ואף פעם לא אמרת לא. היית מוכן להישאר שעות נוספות, גם אם לא במסגרת העבודה והמטלות שלך. ואפילו מהריתוקים והמשפטים שלך נהנית וגם התנדבת לצאת לשמירה בברקאי.
תמיד היית מוכן להחליף תורנות ולעזור לחברים ופתאום כל זה עבר.
ופתאום אנחנו מבינים עד כמה החיים לא פשוטים וקשה לנו להשלים עם העובדה שיותר לא תהיה איתנו, לא תצחיק אותנו ולא תספר לנו בדיחות או תחקה קולות של חיות ואנחנו מתגעגעים ועדיין לא מעכלים שאינך עוד.
גילי