אנחנו כל בני משפחתך זוכרים אותך כאיש מסור אוהב את המשפחה וכל הסובבים אותך.
תמיד ידעת לאהוב את הארץ ואת המקום בו שרתת בצה"ל, רצה הגורל המר והאכזר ונקטפת מאיתנו בטרם עת.
עומדים אנו בכאב ודמעות מספר פעמים בשנה מול הקבר בבית העלמין הצבאי ועדין קשה להאמין שכאן טמון היקר והאהוב שלנו.
שמעון, מפקדין עורכים פעם בשנה אזכרה, אנחנו כמובן משתתפים בכל האזכרות ומעלים זכרונות. לזכר כל נופל נמצאת מגירה במוזאון המקומי בו מאחסנים זכרונות. הצבא ואנחנו אחסנו סוגים שונים של זכרונות.
אולי צודקים המאמינים של תחיית המתים ואז כל נופל או נפטר יוכל לקרא את מה שכתבו עליו...
אשרי המאמינים
ממשפחתך שבעצב ודמעות
מזכירים אותך לנצח.