תפריט נגישות

יוסף יוסי לוי ז"ל

יוסף לוי
בן 56 במותו
בן מרים ואברהם
נולד בט"ז בכסלו תשט"ו, 11/12/1954
התגורר בחולון
נהרג בפעולת איבה
בי"ח באב תשע"א, 18/8/2011
מקום אירוע: כביש אילת-עובדה
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: חולון
הותיר: אישה ושלושה ילדים, הורים, אח ושלוש אחיות

קורות חיים

יוסף (יוסי), בן מרים ואברהם לוי, נולד בישראל, בתל אביב, בט"ז בכסלו תשט"ו (11.12.1954). אח לבנימין, מלכה, מרגלית ורונית.

הוא למד בתל אביב, בבית ספר יסודי "תחכמוני" ובתיכון "תורה ומלאכה". אחרי שירותו הצבאי למד והוסמך כחרט מכונות cnc ומאז עסק במקצוע זה. יוסף עבד זמן מה במפעל קפיצים "ספרקו" ובשנת 1978 החל לעבוד במפעל האלקטרו-אופטיקה "אל אופ" של חברת "אלביט מערכות".

יוסף עבד במחלקת החריטה ב"אל אופ" 33 שנים. מתחילת עבודתו התגלה כבעל מקצוע מעולה וכמי שתורם רבות לעבודת הצוות. סיפר מנהלו, מוטי: "בשיחת היכרות ראשונה עם יוסי פגשתי איש שקט, מקרין מקצועיות ואכפתיות למחלקת חריטה ובמיוחד לעובדיה, דואג למפעל. עם השנים למדתי שזה לא היה רושם ראשוני – כזה היה יוסי. הוא השתייך לסוג עובדים שכל מנהל מייחל לעבוד איתם: מקצועי ומסור לעבודה, שקט, דואג ועוזר לחבריו ובעל גישה חיובית לעבודה". יוסף גם תרם רבות לפעולות התרבות של החברה, היה משתתף פעיל ועוזר בטיולים, ובמחלקה ארגן, להנאת כולם, אקווריום דגי נוי, בהם הקפיד לטפל מדי יום.

יוסף נשא לאישה את אסתר, ובני הזוג הקימו את ביתם בחולון. בשנת 1984 נולד בכורם אלירן, ב-1988 נולד רענן ובשנת 1992 נולדה אוראל.

יוסף היה בעל ואב אוהב ואהוב, כמו גם בן נאמן שנהג לבקר את הוריו כמעט מדי יום ודאג לכל מחסורם. היה מוכר ואהוב בסביבת מגוריו, שימש גבאי בבית הכנסת "עץ חיים" יותר מ-15 שנים ותמיד אהב לעזור ולתרום לכל צורך מבלי לצפות לתמורה. בין היתר תרם להכנסת ספר תורה לבית הכנסת. "יקירנו יוסף", כותבים בני המשפחה, "היה אדם שחשב על אחרים ובעיקר על משפחתו לפני שחשב על עצמו... אדם ששמחת החיים שלו ופועלו תמיד האירו את פניו ואת פני הסובבים אותו".

יוסף אהב את החיים וידע ליהנות מהם, הקפיד על חיים בריאים ובשעות הפנאי עסק הרבה בספורט: אחרי יום עבודה נהג להגיע למרכז הספורט בחולון, שם השתתף בחוגים שונים והיה חבר בפורום של מתאמנים. הוא גם שחה, והיה חבר בנבחרת הכדורגל והקט-רגל של מקום עבודתו.

בחודש אוגוסט 2011, שבועיים לפני מותו, מונה יוסף לראש צוות ב"אל אופ". כתב חברו אורי: "כבר בתחילת ההיכרות בינינו בלטה תכונה שמאפיינת אותך – צניעות. היא לא מאפיינת רבים. אינני זוכר אותך מתרברב על היכולות שלך. אף פעם לא הרמת קולך על אחרים, מעולם לא רבת עם חבריך לעבודה. כיבדת את כולם... כשקיבלת את המינוי לראש צוות שמחתי בשבילך, ואני מניח שרבים כמוני, מפני שידעתי שמבין כל חברי הצוות אתה האיש הכי מתאים, הכי ראוי לקבל את התפקיד. רק חבל שלא הספקת למלא אותו".

ביום חמישי י"ח באב תשע"א (18.08.2011) בצהריים פתחו כמה מחבלים, שחצו את הגבול ממצרים לישראל, בסדרת התקפות לעבר כלי רכב ישראלים בכביש אילת-עובדה (כביש 12), כ-12 קילומטרים מצפון-מערב לאילת. הם תקפו בירי וברימונים כמה אוטובוסים וכלי רכב פרטיים עד שנהרגו בפעולת כוח צה"ל. בהתקפת המחבלים נרצחו שישה אזרחים, חייל ולוחם משמר הגבול.

באותו יום סיימו יוסף ורעייתו את חופשתם השנתית באילת ויצאו ברכבם חזרה לביתם בחולון. כשעברו בכביש 12 הם נפגעו מירי מחבלים לעברם והרכב התהפך. יוסף, נהג הרכב, נרצח במקום. אשתו אסתר נפגעה באורח קל, נותרה ברכב והעמידה פני מתה במשך כשעה, עד שהגיעו הכוחות לחלץ אותה.

יוסף היה בן 56 במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחולון. הותיר אישה, שני בנים ובת, הורים, אח ושלוש אחיות.

ספדו חבריו לעבודה: "נזכור תמיד את יוסי כאדם טוב לב שתמיד אהב לעזור לכולם עם חיוך ובלב חפץ. לאורך כל שנות עבודתו בחברה יוסי התגלה כאדם חרוץ וחבר טוב, שחסרונו יורגש כל יום ויום... בצד חברים כואבים יוסי הותיר אחריו מורשת של יושרה, מקצועיות ואהבת אדם".

בניית אתרים: